אברבנאל על זכריה א:י

ויש לעיין חמישית במה שאמר ויען האיש העומד בין ההדסים כי אם הנביא לא שאל אליו דבר כי אם למלאך הדובר בו מה ראה האיש ההוא לענותו, ומה ענין גם כן למה שאמר ויענו את מלאך ה' העומד בין ההדסים כי הנה מה שזכר למעלה שהיה עומד בין ההדסים היה איש רוכב על סוס אדום לא מלאך ה', וכבר הוצרך רש"י וגם הראב"ע והרד"ק לפרש מפני זה שהאיש העומד בין ההדסים הוא היה מלאך ה' ושהוא ע"ד והאיש גבריאל לפי שאותו האיש אשר היה עומד בין ההדסים הוא היה המלאך הדובר לזכריהו, והנה כתובי הפרשה לא יסבלוהו כי הנביא שאל למלאך הדובר בו מה הם האיש אשר ראה בין ההדסים והסוסים שהיו אחריו ואיך יהיה המודיע והמדה אחד. וראוי לבאר המראה הזאת באופן יותרו הספיקות האלה כולם:

הן אמת שאני כבר בארתי אותה בספר משמיע ישועה על ממשלת ד' המלכיות באופן מתישב בפירוש הכוונה ההיא אך עתה נתחדש לי דרך אחר בפירושה אותו ראיתי צדיק לפני ואותו אודיעך פה. והוא שהאנשים בראותם צורות ומשלים בחלומותיהם הם כל כך משתקעים בדמיונם עד שפעמים יהיו מסתפקים במה שיראו אם הוא כן אם לא, ומפני זה הנביא זכריה כשרצה לספר המראה הזאת אשר ראה אמר בתחילת דבריו ראיתי הלילה כלומר אל תחשבו שהיתה המראה הזאת חלום חזיון לילה ומפעולות הכח המדמה כי הנה עם היותם בלילה היתה דבור ברור אצלי כאלו ראיתיה בעיני וזהו ראיתי הלילה, והנה ענין המראה אשר ראה אצלי הוא שהראה לו הקדוש ברוך הוא ענין אלכסנדרוס מוקדון שהחריב מלכות פרס בימי דריוש זה ולכן הראהו איש רוצה לומר גבור חיל שהוא על דרך איש אתה ומי כמוך בישראל ולהיותו מלך אחד זכרו בלשון יחיד איש, גם הראהו שהיה רוכב על סוס אדום לרמוז למה שכתב יוסף בן גוריון בספורי עניני אלכסנדרוס שבהיותו נער קטן הביאו לאביו פוליפוס מלך מקדוניא סוס עצום ונורא מאד בעל עצמה וחרון ופרש לא יכול לרוכבו כי היה הורג כל הקרב אליו והיו קוראים אותו בוספאל, ויצו המלך ויעשו לו כלוב ברזל ויביאוהו אליו ויעמוד שם ויכלכלוהו בו וכל איש אשר לו משפט מות היה מצוה המלך להשליכו אל הסוס ובהגיעו אליו היה משחיתו ומכתת את עצמותיו כרגע ואוכל את בשרו, ויהי הסוס אסור בתוך הכלוב ימים רבים ואיש לא יכול להתקרב אליו ופוליפוס המלך שאל מצלמי תועבותיו עבודה זרה חרטומיו ואשפיו מי ישב על כסאו אחריו וישיבוהו בחלום האיש אשר ירכב על הסוס האסור הוא ימלוך אחריך וישמור פוליפוס את הדבר בלבו ולא גילה סודו לשום אדם, ויהי בהגיע אלכסנדרוס אל ט"ו שנה והנה יום אחד עבר על פתח מאסר הסוס ויפן עליו וירא והנה עצמות אנשים בין רגליו וגולגלות שבורות ויושט ידו מתוך חלוני הכלוב וימשש את צואר הסוס ויפן הסוס אליו וילחוך את ידו בלשונו, ויצו אלכסנדרוס ויפתחו את הכלוב ויבא אליו ולא פנה הסוס אן ואנא וירכוב עליו מבלי רסן וישם המתג על לחייו ויתמה המלך מאד, ועל הסוס ההוא היה אלכסנדרוס מוקדון רוכב בכל מלחמותיו ומפני זה ראה הנביא זכריה האיש רוכב על סוס ואמר שהיה אדום לפי שהיה כתבנית שור, ולהיות הדבר ההוא מפלאות תמים דעים מורה על אלכסנדרוס ונצחונותיו הראהו השם אל זכריה.

והנה אמר שהיה עומד בין ההדסים אשר במצולה להודיע שיכבוש בבל כי היתה מצולה שהיא בריכת מים גדולה בבבל וסביבותיהם הדסים רבים כמו שזכר הראב"ע, וכפי דרך חכמים ז"ל רמז גם כן באומרו והוא עומד בין ההדסים שהם צדיקי ישראל שמעון הצדיק וזקני ירושלם שיצאו אליו ביראתם אותו והוא נתן להם שלום ובא עמהם לירושלם וראה את בית השם וזהו מה שראה הנביא שהיה עומד בין ההדסים, גם רמז באומרו אשר במצולה שראה באותה מראה מיתת אלכסנדרוס שהיתה ג"כ בבבל כי ראה מעלתו ורכיבתו על סוסו ועומדו בין ההדסים וראה שמיד נטבע ביון מצולה, והטיבו חכמים ז"ל (סנהדרין צג, א) באמרם אין מצולה אלא בבל כי הוא בבבל מת כמו שזכר יוסף בן גוריון ולכן אמר ואחריו סוסים אדומים שרוקים לבנים שהוא רמז אל המלכים שירשו מלכותו והחזיקו בו. וכבר זכרתי במעין הט' תמר ארבע מספר מעיני הישועה שדניאל אמר עליו ותעלינה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים, ומה שכתוב בספר דברי הימים לאלכסנדרוס סותר לזה שאחרי מותו ירשו מלכותו י"ב נשיאים לאומותם כי הוא קודם מותו ידו חלקתה להם בקו, וכן אמר דניאל במראה השנית בדברו עליו ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו וכעומדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תותש מלכותו ולאחרים מלבד אלה, שהורה בזה שלא לבד היו ארבעה מלכים אשר ירשו מלכותו כי גם אחרים גם כן ושם בארתי סבת החלוף הזה, ומה שראוי עתה לומר במקום הזה הוא שלכן אמר ואחריו סוסים אדומים שרוקים לבנים להורות על רבוי והתחלפות אותם המלכים שקמו אחריו במצותו, ואם תרצה לומר עם כל פנים שהיו ארבעה אמור מעתה שאחד מהם שהיתה אשתו שנשארה ממנו הרה שהיא ובנה מלכו על מקדוניא ומלכות יון נכללו באיש רוכב על סוס אדום כי הוא ובנו היו במראה כאחד, וכנגד שלשת המלכים האלה שמלכו על השאר שהם בטלמיוס שמלך במצרים ואלכסנדריא וסליאוקוס שמלך בארץ אשור ובבל ואנטיגנוס בארץ אשיאה היא פרס אמר ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים. הנה אם כן היה ענין המראה הזאת כענין המראה השנית שראה דניאל ממלכות אלכסנדרוס מוקדון שיחריב את פרס ויעמוד בבבל ראש מלכותו וימות שם בקצרות שנים והמלכים שימלכו אחריו, ובעבור שלא היו אותם המלכים שירשו מלכותו דומים אל אלכסנדרוס בגבורתו ועצמותו וכמו שאמר ולא בכחו לכן תיאר את אלכסנדרוס כאיש רוכב על סוס ושאר המלכים קרא סוסים כי לא רצה לתארם בשם איש כמוהו, והמראות שיחס אליהם אדומים שרוקים ולבנים אולי שכן היו נוהגין ללבוש או לרמוז על מדותיהם ועניניהם אשר לא נוכל לדעת לפי שאין לנו דברי הימים אשר להם כמו שכתב הרב רבי אברהם בן עזרא.

והנה הנביא שאל למלאך הדובר בו שענינו המשפיע עליו מה אלה אדוני ר"ל מה יהיה האיש הזה אשר אני רואה על הסוס ושאר הסוסים שאחריו, והמלאך השיבו אני אראך מה המה אלה רוצה לומר אתה זכריה בימיך ובעיניך כי נער אתה תראה את אלכסנדרוס ואת סוסו ותראהו עומד בין ההדסים ותראהו גם כן נטבע במצולה ומת ותראה גם כן הסוסים שיבאו אחריו, כי מפני שהיה כל זה עתיד להיות בל"ד שנים בקרוב והיה זכריה נער כמו שיאמר אחר זה דבר אל הנער הלז לכן הבטיחו שיראה בעיניו מה המה אלה. ואמנם אומרו ויען האיש העומד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח ה' להתהלך בארץ אין ענינו אצלי שהיה משיב לדברי הנביא כי מלת ויען היא הרמת קול מלשון וענית ואמרת (דברים כו, ה) וכן הוא ויען איוב (איוב ב ג, א) הראשון, ורצה לומר שהאיש העומד בין ההדסים שהוא אלכסנדרוס מוקדון הוא ענה וצוה בפיו קודם מותו ואמר אלה אשר שלח ה' להתהלך בארץ ר"ל שאותם המלכים אשר מנה במקומו וחלק אותם אליהם אלא הם אשר שלח ה', והיה רצונו להתהלך בארץ ולמשול עליה כי בעבור שהמלכים ההם לא מלכו מעצמם כי אם במצות אלכסנדרוס לכן אמר ויען האיש העומד בין ההדסים שהוא ענה ואמר זה קודם מותו. ואמנם אומרו עוד ויענו את מלאך ה' העומד בין ההדסים ענינו ג"כ שבדרך הענייה והרמת הקול ענו ואמרו אל מלאך ה' כל העומדים בין ההדסים ר"ל הסוס אדום וכן שאר הסוסים אדומים שרוקים ולבנים כי כולם ראה הנביא בין ההדסים, הנה כל או"א מהם היה עונה ואומר אל מלאך ה' התהלכנו בארץ כלומר משלנו בה וכבשנוה, והנה כל הארץ יושבת ושוקטת ר"ל נכנעת ונכבשת אלינו מאין מערער. ובא א"כ בפסוק הזה היחיד במקום רבים כלומר העומד בין ההדסים כאילו אמר העומדים בין ההדסים וענינו שכל העומד שם היה עונה כן את מלאך ה' כי אם על המלכים המושלים בארץ. הנה התבארה המראה הזאת עם תשובת הספיקות אשר העירותי עליה והותרה עם זה ג"כ השאלה הא' שהעירותי בתחילת הנבואה: