אברבנאל על עובדיה א:כא

ואמנם אומרו ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה אמרו בבראשית רבה (עח, יג) עד אשר אבא אל אדוני שעירה חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אצל עשו להר שעיר אלא לעתיד לבא יהיה שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו אין הכסא שלם עד שיכרת זרעו של עשו שנאמר האויב תמו חרבות לנצח וערים נטשת אבד זכרם המה וכתיב בתריה וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו, ויונתן תרגם כל הר שעיר הכתוב בנבואות כרכא רבה דעשו והוא האמת בלי ספק שהיא רומי שרתי במדינות אשר היא ביד בני אדום היוצאים מזרעו של עשו, האמנם מי הם המושיעים האלה כתבו המפרשים שהם המשיח וגדולי דורו והנביא אמר שבעה רועים ושמנה נסיכי ארם וחכמים ז"ל כינו אותם בשמות, וה"ר אברהם אבן עזרא כתב ועלו מושיעים הם השופטים שיהיו בארץ ישראל לשפוט השרידים בהר עשו, ואינו נכון כי הנביא ייעד שלא ישאר שריד מבני אדום. ולי נראה שהנביא ביאר בפסוק האחרון הזה מנבואתו איך תהיה נקמת אדום כי הנה ישראל לבדם לא יהיו יכולים עליו ולכן אמר שיעלו מושיעים בהר ציון והם שאר הגוים אשר יבאו להלחם על הנוצרים באדמת הקדש, ולפי שהם יושיעו את הארץ מבני אדום הנוצרים ויעשו בהם נקמת ה' לכן קראם מושיעים כי בבחינת שיגרשו אותם מן הארץ וישמידום יקראם מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ולכלותו מן העולם, הלא תראה שקרא הקב"ה את אשור שבט אפו וקרא לנבוכדנצר עבדו ואת כורש משיחו לא בבחינת עצמם כי אם בבחינת פעולותיהם אשר יעשו בגזרתו העליונה להנקם מאויביו, ועל הדרך ההוא קרא פה את המחריבים לבני אדום מושיעים בהר ציון, עם היות שהאומות ההם יפלו ויחרבו כי תהיה נקמת ה' בכולם אבל חרבן אדום יהיה יותר עצום ומופלג לפי שיהיה החלטי שלא ישאר ממנו אדם מכל אותם שיבואו לאותה מלחמה ולא תהיה ההריגה כל כך בשאר האומות וייעד הנביא שאחרי הנקמה העצומה הזאת יהיה ה' למלך על כל הארץ שכל בני העולם יודו במלכותו וכמו שאמר זכריה (יד, ט) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

ובזה נשלם פירוש ספר עובדיה ונבואתו תל"י: