אברבנאל על עובדיה א:ב

הנה קטון נתתיך בגוים וגו' עד מחמס אחיך יעקב וגו'. המפרשים פי' הנה קטון נתתיך בגוים שהוא עבר במקום עתיד שלעת"ל בחרבן אדום יהיה קטון כמות אנשיו ובזוי בלתי נחשב בערך הגוים אשר יבאו עליו עם היות שזדון לבו השיאו לעלות על א"י כיושב בחגוי סלע ובמרום שבתו שהוא אומר בלבו מי יורידני ארץ ולא יהיה כמו שחשבת כי אם תגביה כנשר במעלתך ובין כוכבים תשים קנך ומושבך משם אורידך כשיבא יום חרבנך, וכן פי' אם גנבים באו לך וגו' שהוא ג"כ עבר במקום עתיד וענינו שיתמהו הרואים כשיראו אדום במפלתו ויאמרו נגדו מה זה היה לך אם גנבים שודדוך בלילה שהיית ישן ולא הרגשת בהם למנעם ולקום כנגדם הלא יגנבו דים כאשר יוכלון שאת ויניחו את השאר, וכן אם בוצרים כבוצרי הכרם באו לך איך היה שלא השאירו עוללות שלא נשאר ממך שריד ואיך נחפשו עשו נבעו ונתבקשו מצפוניו באופן שלא השאירו כלום ואפילו מטמוני מסתרים אשר לו, ואומרו שנדמים הוא כמו נכרת ע"ד (הושע ד, ו) נדמו עמי מבלי הדעת ואוהביך שהיית בוטח בהם הם עזרו את אויביך כי על הגבול שלחוך כל אנשי בריתך ואוכלי לחמך אשר היית בוטח בם ואתה לא הרגשת והיו מראים עצמם כאלו ישימו מזור תחתך ורפואה למכתך ואין תבונה בך להשכיל מרמתם לפי שביום ההוא יאבדו חכמים מאדום ותבונה מהר עשו: זהו דרך המפרשים ודרך נכון כשתסבול שיאמר העבר על העתיד:

אבל לי נראה לפרש הכתובים האלה העבר בדרך עבר והעתיד לעתיד, וכבר הודעתיך פעמים שאדום הסמוכה לארץ ישראל משם יצאו המלכים אשר מלכו באיטליא ואשר בנו רומי רבתי בגוים שרתי במדינות ונתמלאה איטליא וכל ארץ יון מבני אדום וגם כל ארצות המערב, ומפני זה כינו הנביאים האומה כולה בשם אדום ועשו לפי שהוא היה התחלת היחס, וקראו בשם אדום אם אותם שהיה ארצם סמוכה לירושלם ואם הרומיים אשר נסתעפו ונמשכו מהם כי כולם וכל אחד מהם כינה הכתוב בשם אדום, וכאשר אמר הנביא הנה קטון נתתיך בגוים אפשר לפרשו על הר עשו שמשם יצאו מלכי אדום כי הוא היה ארץ קטנה ומעט גוי והעבידום מלכי יהודה ומלכי החשמונאים ומלכי בית הורדוס בזמן בית שני לפי שהיה אותו מלכות אדום קטון בגוים ובזוי מאד, אמנם אחרי שיצאו משם שריה ואוכלוסיה ונתפשטו באיטליא וארץ יון ובכל ארצות המערב פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ומלכו בכיפה מלכי רומי שהיו מאדום ואז זדון לבם השיאם לכבוש את כל העולם ולהכניעו. ואפשר ג"כ לומר שעל רומי עצמו בפרט שקראה אדום מהסבות אשר זכרתי אמר הנה קטון נתתיך בגוים כי רומי בתחילתה היתה דבר מועט וישוב לרועים היתה וארץ מקנה צאן ואח"כ נתישבה והיתה עיר קטנה, (ג) והגיע ענינה עד שאמר אני ואפסי עוד וע"ז אמר זדון לבך השיאך כאלו היית שוכן בחגוי סלע שהוא מושב רם ונשא ולכן היית אומר מי יורידני ארץ (ד) אבל לא יהיה כן כי אף שתגביה כנשר כשהוא העוף המעופף למעלה מכל העופות לחלק העליון מהאויר, ואף שבין כוכבים שהם נצחיים ובלתי נפסדים תשים קנך הנה משם אורידך אמר ה' עד שאול תחתית, וכן אמר ירמיה (מט, טז) על אדום תפלצתך השיא אותך זדון לבך והיה אדום לשמה והענין כולו אחד: