אברבנאל על עובדיה א:יא

וביאר שניהם אם מה שעשו בחרבן ראשון באמרו ביום עמדך מנגד ר"ל והחמס אשר זכרתי עשית אותו באותו יום אשר עמדת מנגד כאשר שבו זרים כחו של ישראל ונכרים באו שעריו ועל ירושלים ידו גורל וגזרת המאמר הוא גם אתה כאחד מהם כלומר אע"פ שלא היית אתה אז המחריב הנה בעבור שהייתה שם הרי נחשבת כאחד המחריבים שהם היו הבבליים, (יב) כי לא היה ראוי לך שתרא ביום אחיך, ביום אידו כלומר שאף הראיה היה בלתי ראוי ללכת לראות חרבנם וכמו שאמרו חז"ל ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו, ולא די שאתה הלכת לראות החרבן אבל גם עשית חמס אחר והוא ששמחת ולא היה ראוי שתשמח לבני יהודה ביום אבדם, ועוד רעה עשית שהגדלת פה והטחת דברים כנגדם וזהו ואל תגדל פיך ביום צרה רוצה לומר לא היה לך להגדיל פיך ביום צרה.

ואחרי שביאר החמס אשר עשו בחרבן ראשון וקראם אחים לפי שהחמס ההוא עשו בני אדום הסמוכים לארץ ישראל שהיו בשלותם ואחותם. זכר עוד מה שעשו בחרבן בית שני ולא קרא להם בזה אחים לפי שהיו המחריבים בני רומי שיוחסה לאדום אבל לא היו כל כך קרובים לישראל כשכניהם והוא אומרו, (יג) אל תבא בשער עמי ביום אידם כלומר ואמנם הפשע היותר גדול שעשית אחר כך שבעבורו תכרת לעולם היה שלא היה לרומיים בני אדום לבא בשער עמי לכבשם ולהחריבם ביום האיד שהבאתי אני עליהם כמו שעשה נבוכדנצר, ועל דרך זה אמר יחזקאל (כה, יג) יען עשית אדום בנקום נקם לבית יהודה, ויואל אמר (ד, יט) מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם שהוא כולו רמז לחורבן בית שני, ובאותו הלשון שזכר עובדיה חרבן ראשון באומרו ונכרים באו שעריו זכר חרבן שני אל תבא בשער עמי שהוא כנוי אל הכיבוש ולכידת ירושלם, ואמנם אומרו עוד אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו על מה שזכר יוסף בן גוריון שקרה במצור ירושלם כשבא טיטוס עליה והוא שכאשר באו הרומיים על ירושלם בני אדום היושבים בעריהם הסמוכים לירושלם מפני הברית אשר היה להם עם בני יהודה באו לעזרתם ונכנסו לירושלם וכאשר ראו מפלתה ושגלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה גם הם שלחו ידם לשלול שלל ולבוז בז, הנה אם כן על הרומיים שהם בני אדום ובאים ממשפחתם אמר אל תבא בשער עמי ביום אידם ועל שאר האדומיים שבאו מארץ אדום הסמוכה לארץ יהודה לעזרת ה' בגבורים ונהפכו לאויב אמר ואל תרא גם אתה ברעתו רוצה לומר שלא היה לבני אדום אשר באיטליא לבוא בשערי ירושלם להשחיתה ככה גם אתה אדום הסמוך אלינו לא היה לך לבוא לראות ברעתו ביום אידו ולא לשלוח יד בחילו לבוזזו ביום אידו.