אברבנאל על נחום ג:ט

ומלבד חזקה וימים סביב לה הנה עוד כוש עצמה כלומר שכוש ומצרים עזרו לנוא אמון להצילה מכף סנחריב, וכן אומרו פוט ולובים היו בעזרתך רומז אל נוא אמון שזכר כאלו היה הנביא מדבר נגדה, (י) ואף על פי כן גם היא לגולה הלכה בשבי וגם עולליה ירוטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה שלנוא אמון כשדים ידו גורל וכל גדוליה ושריה רותקו בזקים והם שלשלאות ברזל, ורותקו הוא מלשון עשה הרתוק (יחזקאל ז, כג), ורתוקות כסף (ישעיה מ, יט), ופירושו אוסרו בשלשלאות. והראב"ע פירש כוש עצמה ומצרים וגו' שכולם היו בעזרת נינוה גם פוט ולובים, ופירש גם היא לגולה הלכה ששב למצרים שהלכה בגולה כמו נוא אמון, ואם אמת הדבר בפירושו נצטרך לומר שראה הנביא חרבן נא אמון וחרבן מצרים ע"י נבוכדנצר אגב גררא מחרבן נינוה עם היות שחרבן נינוה היה קודם חורבן בית ראשון והחרבן שעשה נבוכד נצר במצרים היה אחר חרבן בית ראשון, הוא אשר דברתי אליכם שהיו רואים הנביאים בנבואותיהם דברים מתחלפים מזמנים מתחלפים אגב גררא זה לזה.