אברבנאל על נחום א:ה

אמנם בעניני הענן ראינו ג"כ שבסבתו עם רוב המים ושטיפתם הרים רעשו ממנו והגבעות התמוגגו כי בהכנס לחות המים בקרב הארץ ירעשו אפילו ההרים הגבוהים ויתמוגגו הגבעות, ואומרו ותשא הארץ מפניו פי' הראב"ע שענינו נשרפה הארץ כמו וישאם דוד ואנשיו שפירושו וישרפם, והענין שגם פעמים מהענן ירד אש ואבני אלגביש שתשרף בהם הארץ תבל וכל יושבי בה ואפשר לפרש ותשא הארץ מלשון נשא כפשוטו רוצה לומר שאם הקדוש ברוך עושה כן בים ובנהרות בהרים ובגבעות כל שכן שתשא הארץ מפניו רוצה לומר שהארץ עם היותה מרכז נח בלתי מתנועעת מעצמה היא מפניו תשא את עצמה ולא תעמוד, וכן תשא תבל וכל יושבי בה שתשאם ותשליכם מפניו, וכל זה משל לנבוכדנצר אשר יקום בסופה ובסערה ובענן המחשיך ויהיה גוער בים ויבשהו ולנהרות שהם רמז אל האומות שנמשלו לימים גם כן לאומים כהמון מים כבירים ישאון וירעשו ההרים והם המלכים והגבעות שהם המדינות הגדולות תבל וכל יושבי בה.