אברבנאל על נחום א:יב

ואמנם אומרו כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים פירושו כפי תרגום יונתן אם יהיו אנשי נינוה שלמים ומסכימים בעצה והסכמה אחת וכן אם יהיו רבים מאד, וכן אף אם גוזזו את חדקל ועברו את פרת לצור עליך ירושלם לא יצליחו שהרי עניתיך ולא אענך עוד על ידו. ורש"י פירש ואליו נמשכו שאר המפרשים אם יהיו אנשי נינוה שלמים בשלום עד היום הזה וכן אם רבים כן יהיו נגוזים שאני אגיזם ואעבירם ואתה ירושלם לא תירא עוד מאשור כי אם עניתיך על ידו לא אענך עוד. וקשה לפירושים האלה כולם אומרו ועניתיך לא אענך עוד על ירושלם כי זה לא נתקיים כי נבוכדנצר עצמו שהחריב נינוה החריב את ירושלם ומה שרצו המפרשים לתקן זה על ידו לא נזכר בכתוב וכמו שזכרתי בשאלה הג'.

והנ"ל בזה הוא שמפני שיונה ניבא עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת וכאשר הטיבו מעשיהם ונשלמו בדרכיהם ניחם השם על הרעה אם מפני שלמותם שעשו תשובה כמו שאמר וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם ואם מפני רבויים כמו שאמר ליונה ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא וגומר, לכן אמר נחום שנבואתו זאת לא ינחם ממנה ולא ישוב לאחור כמו שניחם על נבואת יונה כי אע"פ שיהיו שלמים בתשובתם וכן רבים יותר משתים עשרה רבוא כן יהיו נגוזים ונחרבים ע"י נבוכדנצר ועבר ר"ל עם נינוה יעבור ממעלתה ומציאותה ולא יהיה לה עוד שם ושארית, וכנגד נינוה אמר ועניתיך לא אענך עוד כלומר פעם אחת אעבור ולא אשנה לך לפי שבפעם הזאת כלה ונחרצה תהיה עליך ולא אזקק לענותך עוד והוא ע"ד מה שאמר למעלה לא תקום פעמים צרה, והותרו עם מה שפירשתי בפסוק הזה השאלה השנית והשלישית: