אברבנאל על מיכה ז:ד

ואומרו טובם כחדק ישר ממסוכה וגו' ענינו טובם של אלה השר והשופט והגדול ומשפטם אשר יעשו לא יגיע לאדם כי אם בהפסד גדול בצער וכאב רב, והוא כמו החדק שהוא הקוץ הישר שנכנס ביד הנוגע בו ממסוכה והוא גדר הכרם כי הקוץ הישר יותר מזיק לפי שיכנס ביד נוגעו מן הקוץ העקום שלא יכנס ביד מהרה, והענין בזה המשל שא"א לאדם להכנס לאכול את הענבים כי אם כשיכנס תחילה החדק הישר ההוא מהמסוכה בידו, וכן השר והשופט הגדול לא יצא הטוב והמשפט מהם כי אם בלקחם השוחד שהוא כקוץ מכאיב לבעל המשפט. ואפשר עוד לפרש טובם כחדק ישר ממסוכה שהטוב שבאלה הוא כמו החדק שהוא הקוץ הרע המכאיב והישר מאלה הוא רע ממסוכה שהיא גדר הכרם העשוי מן הקוצים שעליהם אמר טובם, וישר כלומר הטוב והישר מן האנשים האלה הוא רע ומזיק ומכאיב לנוגעים בו, ועליהם אמר יום מצפיך פקודתך באה ר"ל ביום שהם מצפים לך שתתן להם השוחד והמתנה באמת הם משתדלים להשלים רצונך ופקודתך במה שאתה שואל ודורש מהם מיד באה אבל אם כבר קבלו ואינם מצפים עוד למתנתך לא תבא פקודתך ולא יעשה משפטך, ועל זה באמת אמר מצפיך לא על נביאי ה' ולא על נביאי השקר כדברי הרד"ק כי אם על השר והשופט והגדול אשר זכר היושבים על מדין להטיב על הרע כפים, אבל עתה כשתשומם הארץ ותחרב תהיה מבוכתם כי אז לא יהיה להם לגזול בדבר המשפט ויהיו נבוכים בארץ והותרה עם זה השאלה הששית: