אברבנאל על מיכה ג:ט

שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וגו' עד סוף הנבואה: אחרי שהנביא הוכיח עד כה את מלכות ישראל וייעד הרעה אשר תמצא אותם ניבא בפרשה הזאת על מלכות יהודה, והנה יורה שעל מלכות יהודה באה הפרשה הזאת ממה שאמר בה בונה ציון בדמים וירושלם בעולה וממה שאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער, ואין ראוי שיחשב שבעבור ובגלל מה שעשו אנשי שומרון נחרב בית המקדש בהיותם מלכיות נבדלות אלא שהאמת הוא מה שפירשתי שעל מלכות יהודה נאמרה הפרשה הזאת, אמנם אמר למלכי יהודה ולשריה ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל לא לפי שמלכי יהודה ושריה יחשבו לבית יעקב ולבית ישראל כפי זרעם ומשפחתם כמו שחשב הרד"ק, אבל היה ענינו שבעבור שבית ישראל והוא מלכות אפרים ושומרון היו מפורסמים ברשע ובפשע העבודה זרה בחמס ובגזל והיה שבני יהודה ומלכיהם התערבו עמהם וילמדו ממעשיהם לכן בדרך גנות ותוכחה דיבר הנביא כנגד מלכות יהודה ושרי ירושלם באותו לשון עצמו שדיבר למלכי ישראל ושריו וקראם בשמותיהם ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל כלומר אתם שבמעשיכם מתדמים אליהם, ועל זה הדרך מהתוכחה אמר ישעיהו (ישעיה א, י) ג"כ כנגד בני יהודה שמעו דבר ה' קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה שמפני שעשו כמעשיהם קראם בשמותיהם, והוא אומרו כאן המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו כי להיות בני יהודה מואסים את דבר המשפט והצדק ומעקשים ומועלים הדבר הישר היו מתדמים לראשי בית יעקב וקציני בית ישראל ונקראים בשמם והותרה בזה השאלה השישית: