אברבנאל על מיכה ג:א

ואמר שמעו נא ראשי יעקב וגומר עד שמעו נא זאת ראשי בית יעקב: ימשיך הנביא עוד דבריו עם מלכות אפרים אשר עמו היו הדברים עד כה, כי מפני שהיתה תחילת תוכחתו החמס והגזל שהיו האדירים עושים לעניים כמו שאמר וחמדו שדות וגזלו וגומר אולי שהיו מתנצלים מזה הראשים והקצינים שופטים ושוטרים והיו אומרים שלא ידעו מזה ושלא באו העניים והאביונים להתרעם לפניהם, ולכן האשימם הנביא עליו באמרו הלא לכם לדעת את המשפט רוצה לומר ואומר בתשובת הראשים והקצינים שני דברים האחד שהיה להם לדעת את המשפט כלומר אם נעשה בארץ או אם לא נעשה רק חמס וגזל כי מוטל היה על הדיינים שידרשו בכל הארץ לדעת אם צדק ילין בה ומשפט אם לא, (ב) ועוד אני משיב להם תשובה אחרת והיא שהקצינים והראשים עצמם הם שונאי הטוב ואוהבי הרע והם עצמם גוזלי עורם של העניים מעליהם ושארם ובשרם מעל עצמותם שהוא רמז לממונם נכסיהם ויגיעם, (ג) והקצינים והראשים האלה הם עצמם אשר אכלו שאר עמי כלומר הצדיקים הנקראים עמי הם אוכלים בשרם שהוא השאר, ועורם מעליהם הפשיטו וגם את עצמותיהם פצחו רוצה לומר ששברו אותם, ופירשו הבשר והעור והעצמות שפירושו הוא מלשון הלא פרוס לרעב והשי"ן תתחלף בסמך שהיו פורסין וחותכין הבשר והעור והעצמות שזכר כאשר יעשה להכניס העצמות בסיר וכבשר בתוך הקלחת שהוא ג"כ לשון קדרה לבשלם, וזה כולו משל למיני הגזל שהיו עושין לעניים.