אברבנאל על מיכה ב:ח

ואמנם אומרו ואתמול עמי לאויב יקומם רש"י עשה ואת מול שתי מלות, אבל כפי האמת אינו כ"א מלה אחת כמו שזכר הראב"ע ואין הפרש בין היותו בשורק או בחולם כי הוא כמו ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל, לג), וענין הכתוב כפי המפרשים כולם שחוזר למ"ש למעלה דברי ייטיבו את הישר הולך אבל אין ישראל כן שאתמול עמי זה לאויב יקומם ויקום איש על רעהו לגוזלו כאויב, וממול שלמה טובה שיראו לעני שלובש אותה תעמדו ממולו להפשיט מעליו אותה שלמה שהיתה אדר והדר לו, וכאשר ימלטו ויהיו עוברים בטח שלא יהרגום ישארו כשובי מלחמה שלולים ובזוזים. ואינו נכון בפשט הכתוב.

ויותר נראה לי לפרש שזכר הנביא שבזמן העבר בהיות ישראל עם ה' במצותיו חפץ מאד היה גובר על אויביו ומתקומם עליהם וזהו אומרו ואתמול עמי לאויב יקומם כי יגבר עליו, אמנם עתה ששבו מאחרי ה' היתה מקללתם שלא לבד לא יקוממו לפני האויב אבל גם ממול שלמה והוא רמז לנס כשיראו מרחוק שלמה נטויה על עץ גבוה כי זה ענין גרמות הנס יהיה הפחד כל כך עליהם שאדר תפשיטון רוצה לומר שאינם מפשיטים מעליכם בגדי הדרכים להקל מעליכם לברוח או לתתו אל האויב כי אין לכם כח לקומם נגדו, ופעמים שתראו אנשים באים בדרכים שהיו עוברים בטח נדמים בעיניכם כאלו הם שובי מלחמה לירא ולנוס מפניהם, וכ"ז הוא משל לנוסם מפני אויביהם בהפך מה שהיו בראשונה מתקוממים עליהם.

ואמר שהיה זה לכם מפני החמס אשר הייתם עושים לעניים ולאביונים בגוזלכם בתיהם ונחלותיהם שבזה (ט) נשי עמי ר"ל מאותם האביונים תגרשון מבית תענוגיה, ומאשר אמר תענוגיה בלשון יחיד ראוי לפרש כל אחת מנשי עמי תגרשון מבית תענוגיה מעל עולליה שהייתם מוציאין אותה ועולליה מן הבית או מן הנחלה לקחת הבית או הנחלה, ואיך א"כ תקחו הדרי לעולם ר"ל תשבו בארצי הנבחרת והנהדרת לעולם, ויהיה לפי זה אומרו תקחו הדרי לעולם בתמיה ר"ל בעשותכם החמס הזה האם תקחו ותירשו הדרי וארצי הנבחרת לעולם, באמת אין ראוי שיהיה כן אבל כמו שאתם תגרשון את הנשים מבית תענוגיהן כן אני אגרש אתכם ממנוחת ארצי והוא אומרו (י) קומו ולכו רוצה לומר לכו מכאן בגלות כי לא זאת המנוחה והנחלה הראויה לכם בעבור שתטמאו אותה ותחבל ותשחת הארץ במעשיכם חבל נמרץ.