אברבנאל על מיכה א:ה

וזכר הנביא פה שלא יהיה סלוק שכינת השם מהיכל קדשו וממקומו האלקי כי אם בפשע עמו והוא אומרו בפשע יעקב כל זאת ויעקב הוא שם כולל בכאן לכל י"ב השבטים, ואמר ובחטאת בית ישראל שהוא כנגד מלכות ישראל בפרט, ולפי ששומרון היתה ראש המלכות ושם היה מקור הע"ז לכן אמר מי פשע יעקב הלא שומרון כי הוא סבת פשע מלכות ישראל בע"ז והוא גם כן היה סבת פשע יהודה שנמשכו מלכי יהודה אחרי מלכי ישראל ברשעתם ולכן אמר הפשע בשם יעקב הכולל לישראל ויהודה, וכן אמר ומי היה סבת הבמות אשר בארץ יהודה כולה כי אם ירושלם כי לפי שהיו עושים שם במות היו למדים שאר ערי יהודה לעשותם ג"כ ובבמותיהם היו מקריבים לע"ז, (ו) וזכר שלהיות שומרון התחלת הפשע בכל יעקב לכן הקב"ה מעניש ראשונה לשומרון ועליו אמר ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם שיבא מלך אשור ויחריבה ויהרוס בתיה וחומותיה באופן שלא תושב עוד אבל תשאר לעי השדה ולנטוע כרמים, כי להיות שומרון הר יטעו בה כרמים מפני שהכרמים הטובים הם אשר יטעו בהר וכשיהרסו בניני שומרון יגירו וישליכו אבני הבנין מן ההר אל הגי ואף היסודות יגלו ויסירו משם האבנים כי יערו הבנין כולו עד היסוד בה, והנה יחס הש"י כל זה לעצמו ושמתי והגרתי אגלה עם היות שהאשורים עשוהו לפי שהיה הכל בגזרתו, ואל תקשה על זה ממה שאמר בספר מלכים כי מלך אשור כשלכד את ארץ ישראל הוציא עמים מארצו והושיב אותם בערי שומרון כי הנה לא אמר הכתוב שהושיבם בשומרון כ"א בערי שמרון לפי ששומרון המדינה החריבה והפיל חומותיה וכל הבתים אשר בה מפני כעסו עליהם שצר אותם שלש שנים וכמו שנבא זה הנביא ושמתי שמרון לעי השדה וגו' ובשאר הערים הושיב את עמו.