אברבנאל על מלאכי ג:יג

חזקו עלי דבריכם וכולי עד סוף הספר. ענין הפרשה הזאת כפי מה שפירשתי ראשונה בפרשה של מעלה הוא שהשם הודיע לאומה שהיה שולח את הנביא מלאכי לפנות דרך לפניו בענין השכר והעונש ולהודיע איה אלהי המשפט, ולכן אחרי שהשלים כל תוכחותיו הביא הנביא מלאכי זכרון קושיתם להשיב עליה עם ביאור השכר והעונש האחרון שיהיה לצדיקים ולרשעים, ומפני זה נזכרה כאן הקושיא שהיא עצמה אותה שנזכרה למעלה מרוע הסדור. וגם שנפרש מלאכי על אליהו הנביא כמו שפירשנו בפירוש השני ראוי היה להכתב כאן הפרשה הזאת לפי שרשעי אותו הדור להיותם בלתי מאמינים בפנות הידיעה וההשגחה האלהית בדברים השפלים היו מלעיגים על תוכחות הנביא שהוכיחם על הנשים הנכריות ועל המעשר והתרומה, ולכן הוצרך הנביא להשיבם על רוע דעתם והפסד אמונתם באומרו בשם האל חזקו עלי דבריכם רוצה לומר דברים חזקים ועצומים דברתם עלי ואתם בדבריכם מכחישים ואומרים מה נדברנו עליך לפי ששב הפועל פעול לרוב התמדת הדבור. ויותר נכון לומר שנדברנו הוא מהנפעל כפשוטו ושהם היו מדברים כדרך בני אדם שכאשר יאשימו על דבר מגונה שדברו בסתר ישיבו ויאמרו לדובר בם מה הרכילות הזה שאמרו לך ממנו, ועל דרך זה אמרו אלה מה נדברנו עליך שהם היו הנדברים והמולשנים מפי הרכלים והמלשינים וגם זה היה מסכלותם כאלו לא היה הקדוש ברוך הוא יודע סתרי דבריהם ומחשבותיהם אם לא יגיד אותם לו המגיד.