אברבנאל על מלאכי ב:א

אבל האשמה הזאת אין ראוי ליחס אותו אל ההמון שהם חסרי החכמה והלמוד כי אליכם המצוה הזאת הכהנים ועליכם היה מוטל להישיר את העם מה יעשו בהבאת קרבנותיהם, כ"א לא היו הכהנים מקבלין קרבן משחת מידי הבעלים היו הם מביאים אותו כראוי, (ב) ולכן הודיעם שאם לא ישמעו לתוכחתו ולא ישימו על לבם לתת כבוד אל השם הנכבד בעבודתם ישלח בהם את המארה והקללה, ואמר זה כנגד הכהנים, וכנגד העם כולו אמר וארותי את ברכותיכם ר"ל אהפוך לכם את הברכה אשר ברכתי אתכם מיום אשר נוסד בית ה' לקללה וגם ארותיה ירצה וגם כבר ארותי וקללתי אותה מעת שהתחלתם לבזות שמי ושראיתי כי אינכם שמים על לב לשמור משמרתי, (ג) ולכן הנה אנכי גוער בכם את הזרע שלא יצמח כי הגערה ענינה השחתה כמו גערת גוים אבדת רשע (תהלים ט, ו), ואומרו וזריתי פרש על פניכם פירשו המפרשים שהוא זבל הבהמות מלשון ואת פרשו (שמות כט, יד), וכן אמר פרש חגיכם שחגים יאמר על הכבשים כמו חגים ינקופו (ישעיה כט, א) חלב חגי עד בקר (שמות כג, יח), כאילו אמר שפרש הבהמות והכבשים שהוא הדבר היותר נבזה שבהם יזרה על פניהם כי כמו שאתם בזיתם את שמי כן אני אבזה אתכם, ושזה אומרו ונשא אתכם אליו רוצה לומר שיהיו נבזים ונמאסים בפרש ההוא. ויותר נכון לפרש שבעבור שדיבר בקרבן ובמנחה שהיו מקריבים מגואלים אמר הנני גוער לכם את הזרע וזהו כנגד המנחה, ואמנם כנגד הקרבן אמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם רוצה לומר שאותם החגים והקרבנות שהיו מקריבים לפניו יזרם על פניהם כאדון המואס במתנת עבדו שמזרה אותה על פניו.