אברבנאל על שופטים ח:ו

וזכר שאנשי סכות השיבוהו הכף זבח וצלמונע עתה בידך, רוצה לומר למה תתפאר שהושעתנו מכף מדין ותשאל בעבור זה לחם לאכול, האם זבח וצלמונע הרגת לשתהיה התשועה גמורה במות המלכים? הנה הם חיים עדיין ומחר יבואו עם גדודיהם להחרים אותנו, וזהו כי נתן לצבאך לחם, כלומר למה ניתן לחם אליהם והנה אין לנו תשועה מוצאת. או נאמר שלהיות אנשי סכות יראים ממלכי מדין פחדו מתת לחם לרודפים אחריהם, פן יבואו מחר ויחרימום על אשר נתנו לחם לאויביהם בהיותם רודפים אותם להרגם, ולזה לא נתנו הלחם אליהם, ואמרו הכף זבח וצלמונע עתה בידך לשלא נירא עוד מהם לתת לצבאך ההולכים נגדם לחם? וזאת היתה טענתם והוא הנכון אצלי. ואמר ויאמר שרי סכות בלשון יחיד ושרי סכות היו רבים לפי שעשו להם ראש אחד והוא דבר בעד כלם: