אברבנאל על שופטים ח:לא

ויהי כאשר מת גדעון וגו'. זכר שאחרי מות גדעון מיד שבו ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים, וכתב רש"י ז"ל שכך היה שם אותו בעל. ואחשוב שישראל זנו אחרי הבעלים אבל לא עזבו את ה' כי היו עובדים את האל ית' וג"כ את הבעל, לחשבם היותו אמצעי בינם ובין השי"ת להורדת השפע והרוחניות, ולזה אמר וישימו להם בעל ברית לאלהים, ר"ל ששמו להם בעל אחד שהיה אצלם ברית לו עם האלהים, לפי שהיו המה עובדים את האלהים ועובדים אותו הבעל, כאלו היו האל יתברך והבעל שניהם חברים שותפים באלהות ואוהבים בעלי ברית. וזכר שעם היות שבימי גדעון קבלו ישראל תשועה וחסד גדול מהאל ית' ומגדעון גם כן (כמו שאמרו הלוחמים חרב לה' ולגדעון) (לד) הנה ישראל לא זכרו את ה' אלהיהם המציל אותם מיד כל אויביהם וגומר, וג"כ (לה) לא זכרו חסד גדעון ולא עשו עם בניו, ככל הטובה אשר עשה עם ישראל, ורמז בזה שעם היות שאמרו לו משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך, הנה לא עשו כן כי הרגו אחרי כן את כל בניו: