אברבנאל על שופטים ח:יד

וזכר שלכד נער מאנשי סכות בשובו והוא הגיד לו מי הם זקני העיר וכתבם על ספר שבעים ושבעה זקנים (טו-טז) ואז לקח אותם ויסרם בקוצים ובברקנים, ועשה זה לזקני העיר בלבד לפי שהם השיבוהו הרעה ההיא, כי גדעון לאנשי סכות בכלל שאל הלחם והתשובה לא היתה מהעם כי אם משרי סכות, ובעבור זה העניש את השרים זקני העיר ולא העם וזה פירוש אצלי ויודע בהם את אנשי סכות, שהוא כמו (שמות ב' כ"ה) וידע אלהים, לשון רחמים, יאמר כי עם מה שעשה לזקנים רחם על המון העם מאנשי העיר כלם, כי לא הענישם כלל כי אם לזקנים בלבד, כי בהם שפך חרון אפו וחמתו שככה. ות"י ותבר בהון, מלשון (ישעי' נ"ג ג') ידוע חולי, שיסרם באותם הקוצים ושבר גרמיהם. ורד"ק ז"ל פירש שהודיע להם פשעם וחטאתם עם הקוצים שהענישם בהם, ומה שפירשתי אני הוא היותר מתישב: