אברבנאל על שופטים ו:ז

ויהי כי צעקו בני ישראל וגו'. זכר שכאשר ישראל שבו בתשובה וצעקו אל ה' מתוך צרותם שמע האל יתברך צעקתם (ח) ושלח איש נביא. ובסדר עולם פרק כ' אמרו שהיה פנחס. ויש לשאול אם היה פנחס כהן ונביא קיים איך לא היה מוכיח לישראל והוצרכו לנבואת דבורה? והשיב רלב"ג שלא היה מנבא כי אם לעתות ידועות, או היה מתעלם פעמים ופעם היה נראה במאמר השם, כמו שהיה הענין באליהו, ולזה לא היה משמש ג"כ בכהונה גדולה כל ימיו, והיו משמשים בניו ובני בניו בהיותו קיים, וזה כי בימי דוד היה עדיין חי, כמו שאמר (דברי הימים א' ט' ב') פנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם, ולכן אמרו (ילקוט ח"א ריש פר' פנחס) שפנחס הוא אליהו. וכפי הפשט נראה שהיה הנביא הנזכר כאן איש שנבא לצורך שעה, ולכן לא נזכר שמו, והיה תכלית דבריו להוכיחם ולהודיעם שמפני חטאתם קראום הצרות האלה, ולכן הודיעם בשם ה' אלהי ישראל שהוא בהשגחתו עשה עמהם ד' חסדים. האחד שהעלה אותם ממצרים שהיתה הארץ סוגרת ומסוגרת. השני שהוציא אותם מבית עבדים, ר"ל שמלבד הארץ היו המצריים מושלים בהם, כמ"ש מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו.