אברבנאל על שופטים ה:יט

באו מלכים נלחמו אז נלחמו וגו', עד אז הלמו עקבי סוס. קשור הפסוקים האלה הוא אצלי, ששבטי ישראל לא רצו לבוא לעזרת ה', אבל לא עשו כן האויבים, כי באו מלכי הארץ ושריה (שהשרים כלם יקראו מלכים) והיה גודל חפצם להלחם עם ישראל כל כך, שבצע כסף לא לקחו מיבין מלך כנען כדרך השכירים הבאים להלחם, אבל באו בבחירתם בלי שכר ובצע כסף כדי להלחם בישראל. ועם היות שהאויבים באו בחפץ ורצון נמרץ, ושבטי ישראל לא רצו לבוא להושיע לאחיהם, הנה האל יתברך בא ועזרתו, (כ-כא) כי משמים נלחמו והכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא, וגם נלחמו הנהרות, שנחל קישון גרפם, שלהיות המלחמה על שפת הנהר, היו נכנסים לנהר אם לברוח ואם להלחם משם, והיה הנהר גובר בדרך נס, באופן שהיה מסיר את אופן מרכבותיו, וזהו נחל קדומים נחל קישון, רוצה לומר כאילו היו נחל קדומים (שהוא ים סוף או הירדן שנעשו שם הנסים) נחל קישון. וזכרה שלא היה אותו הרוע וההפסד מגיע לישראל, כי הם היו עוברים בלי שום הפסד, וזהו תדרכי נפשי עוז, שבאותו נחל דרך נפשי בעוז ושלום בלי שום נזק, ולזה סמכה אז הלמו עקבי סוס: