אברבנאל על שופטים ד:ו

ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם וכו'. נטו המפרשים לומר שהיה ברק איש דבורה ובעלה, והוא באמת בלתי מתישב, כי הכתוב לא זכר שהיה בעלה. אבל אמר ברק בן אבינועם מקדש נפתלי ומה שאמר כי עלה ברק בן אבינועם ולא זכר דבורה, הוא לפי שסיסרא מהגבור פחד ולא ידע מנבואת דבורה, ולכן אני חושב שלא היתה דבורה נשואה או שנפרשה מבעלה מפני נבואתה כמו שכתב רלב"ג והנה צוה האל יתברך שתעשה התשועה הזאת ע"י ברק להיותו אמיץ לב בגבורים, והיה שמו מורה עליו, כי ברק רומז על היותו איש חיל רב פעלים, ובן אבינועם מורה על שהיה אביו ככה גם כן כי הוא היה אבי הנועם והמעשים היפים. וזכר שאמרה אליו הלא צוה ה' אלהי ישראל, רוצה לומר הדבר הזה כבר הוא גזור מן השמים, וזהו הלא צוה ה' כי כבר צוה על זה להיותו אלהי ישראל ומשגיח בו תמיד, ושיקח עמו עשרת אלפי איש מבני נפתלי ומבני זבולון, כי אלהי ישראל בחר בהם בפרט לעשות הפעל הזה, ולהיות ברק מקדש נפתלי צוהו שיקח מאנשי ארצו ומשפחתו, לפי שהם ילכו עמו יותר בנקל, ואמר ומשכת כתבו המפרשים שפירושו שיפתה וימשוך ישראל בדברים לבא למלחמה, כי היו יראים מחיל סיסרא. ואני חושב שאמרה לו שה' אלהי ישראל גזר שילך הוא וימשוך סיסרא, והנה יעשה המשיכה הזאת כאשר יעלה בהר תבור ויקח עמו עשרת אלפים איש, כמו שאמר אחר זה ויגידו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינועם הר תבור ויזעק סיסרא וגו', הנה אם כן העליה בהר תבור וקבוץ העם ימשיך סיסרא שם, אבל לא יספיק זה מבלתי העזר האלהי שימשיכהו באמת, כמ"ש (ז) ומשכתי אליך וגו', ונתתיהו בידך. ומזה למדנו התועלת השלישי, והוא מי הוא הראוי להיות שר צבא המלחמה, שהוא האיש החזק רב פעלים בעצמו וממשפחת אנשי חיל, לשהעם יקבלו ממנו בושת ויראה כברק בן אבינועם: