אברבנאל על שופטים ג:ז

ויעשו בני ישראל את הרע וגו'. הנה מכאן מתחיל לספר הדברים כלם בפרט, ולזה אמר ויעשו בני ישראל את הרע וגו', ויעבדו את הבעלים וגו', ויחר אף ה' בישראל, שהם עצמם הדברים שזכר למעלה, אם לא ששם נאמרו בדרך כלל, וכאן אמר זה בפרט על מה שעשו כשנתנם בידי כושן רשעתים והקים להם עתניאל בן קנז לשופט, וכאלו אמר נחזור למה שהיינו בו ונבאר אותו, (ח) וכושן רשעתים כן היה שמו על שם רשעיותיו. ובדרש אמרו (סנהדרין פי"א ק"ה ע"א) רשעתים על שם שתי רשעיות שהרשיעו ארם לישראל אחת של בלעם ואחת של כושן. וזכר (ט) שצלחה רוח ה' על עתניאל בן קנז, והרוח הזה הוא רוח הקדש שזכר הרב המורה בפמ"ה ח"ב (דף קכ"א), שהוא כח ילוה לאדם לעשות פעל משובח ולהציל קהל חשוב מקהל רעים, והיא הגבורה המושפעת מהאל ית'. וזכר הכתוב שהיה רוחו הטובה בב' דברים, האחד ששפט את ישראל במשפט ובצדקה, השני שהושיעם מאויביהם, ושלא לבד היתה תשועתו על אותה האומה פעם אחת או שתים כי אם פעמים רבות, ולזה אמר ויתן ה' בידו את כושן רשעתים מלך ארם, וזה לא נאמר על שהרגו כי אם שנצחו. ואמר עוד ותעז ידו על כושן רשעתים, ר"ל שהתמיד בנצחון פעמים רבות, ולכן (יא) שקטה הארץ ארבעים שנה עד מות עתניאל. ואמנם הארבעים שנה האלה, אם היו כלם מההשקט או אם נמנו עם השעבוד, אחקור עליו אחר זה בספר שמואל (א' סי' י"ג א') בפרשת בן שנה שאול במלכו וגו', ושם יתבאר שהם נמנים עם השעבוד, שממנו עד יום מותו שהיתה הארץ שקטה עברו ארבעים שנה: