אברבנאל על שופטים יד:ח

וישב מימים לקחתה וגו'. זכר שאחרי האירוסין שבו אביו ואמו לביתם ואחרי ימים שבו שמה לעת נשואיו, ושהלך שמשון לראות מפלת האריה אשר המית ומצא עדת דבורים בגויתו, (ט) ויקחהו בכפיו ויאכל ויתן לאביו ולאמו ויאכלו ולא הגיד להם דבר, (י) ושכאשר בא אל האשה השתדלו אביו ואמו של שמשון לעשות לו משתה, כי זה מחוק הבחורים לעשות משתה ושמחה בעת נישואיהם ואין זה מחוק הכלה ואביה, (יא) ושבאו שלשים מרעים ויהיו אתו, ר"ל לעזרו ולסייעו בעניני חופתו ובהכנת הדברים הראויים ליום המשתה, ושאמר להם שמשון (יב) אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה, הנה לשון חידה יאמר על הדבר הסתום החתום קשה להבינו, ולשון הגדה יאמר על הפירוש והביאור, ולזה אמר אחודה נא לכם חידה והיא ספור הדבר הסתום שישאלם, ואם הגד תגידו אותה לי, ר"ל אם תפרשו ותבארו אותה לי בכל שבעת ימי המשתה וגו'. והנכון הוא מה שכתב האפו"ד בספר הדקדוק אשר לו, ששאל שמשון החידה הזאת שבעת ימים קודם שבעת ימי המשתה, וזה אצלי דבר נכון, לפי שאבי שמשון היה עושה המשתה וידוע שיצטרך שבעת הימים קודם המשתה להכינו, והכתוב ספר שבבואו נתחברו אליו שלשים המרעים והוא מיד בבואו שאלם החידה, והיה הגבול אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה, ולא אמר מכאן עד שבעת ימים, אבל אמר שבעת ימי המשתה שהם מאותו יום עד ארבעה עשר יום, והם שבעת הימים קודם ימי המשתה (שהיה משתדל בהכנת המשתה כמו שנזכר) ושבעת ימי המשתה עצמו, ולזה פרט שבעת ימי המשתה: