אברבנאל על שופטים יד:יז

ותבך עליו שבעת, רוצה לומר שבעת הימים השניים, ולזה אמר באלו אשר היה להם המשתה להגיד שהשבעה ימים הראשונים היו קודם המשתה והשבעה ימים האחרונים האלה אשר בכתה אשת שמשון היו השניים והם ימי המשתה, ויהי ביום השביעי, אחרון לכל ארבע עשרה הימים הגיד שמשון ופירש לה ביאור החידה, לפי שהיא הציקתהו בדבריה ובבכיתה, או שהיתה מונעת עצמה ממנו בעת תביעת המשגל כדברי רלב"ג, והיא ביארה וגלתה הדבר אל בני עמה מיד, ואמרו לשמשון ביאור החידה מיד באותו יום קודם שיצא הגבול, וז"ש (יח) בטרם יבא החרסה, שהוא השמש קודם שקיעת השמש. הנה התבאר מזה שמספר הימים היה שלם ועם זה הותרה השאלה השנית. והמפרשים דרכו בזה דרכים אחרים ומה שכתבתי הוא היותר נכון: וראוי שתתבונן באופן התשובה שנתנו לשמשון מרעיו, והוא מה מתוק מדבש ומה עז מארי שאתה תראה שהיתה החידה בשני חלקים, מהאוכל יצא מאכל שהוא החלק האחד, והשני הוא ומעז יצא מתוק, והנה בתשובה יראה שלא השיבו כי אם לחלק השני במה שפירשו שהמתוק הוא הדבש והעז הוא האריה, ולא פירשו החלק הראשון מהאוכל יצא מאכל, ויקשה א"כ למה לא ביארו בפירוש האוכל הוא הארי והמאכל הוא הדבש והעז הוא הארי עצמו והמתוק הוא הדבש הנזכר? אבל האמת הוא, שלפי שאשת שמשון גלה להם זה, לא רצו להשיב בפירוש מפורסם עד שיבין שמשון שאשתו גלהו אליהם, והשתדלו להשיב באופן שיחשוב שמשון שהם מעצמם נפלו בו, ולזה אמרו בדרך החקירה מה מתוק מדבש, ר"ל אתה אמרת ומעז יצא מתוק, והנה חקרנו ולא מצאנו דבר יותר מתוק מהדבש ולא דבר יותר עז מהארי, ובכלל המאמר הזה היה נכלל האוכל והמאכל, ולא פירשו עוד, כאלו לא ידעוהו בביאור כי אם שעל פי החקירה והעיון באו אליהם. והוא השיבם אם לא חרשתם בעגלתי לא מצאתם את חידתי, ר"ל אל תראו עצמכם חוקרים ושמפאת החפוש באתם אל זה אינו כן, אם לא חרשתם בעגלתי שהיא האשה לא מצאתם חידתי, ולכן לא תתפארו בעיונכם הדק בזה, ואמר חרשתם בעגלתי, לומר כי אולי זנו עמה אחרי שהגידה להם מצפוני לבו וביאור החידה: