אברבנאל על שופטים יא:ט

והיתה תשובת יפתח מה הכבוד הזה אשר אתם עושים אתי והתקון על אשר עשו אחי נגדי, באמרכם שאלחם עם בני עמון ושאם אחרימם אהיה לכם לראש? באמת ידעתי אני כי אם יתן ה' אותם בידי אנכי אהיה לכם לראש על כרחכם, כי איך לא אמשול על העם אשר אושיע אותם מאויביהם? וכמאמר העם אל גדעון (לעיל סי' ח' כ"ב) משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו וכו', וזהו צורך ההכפל אם משיבים אתם אותי להלחם וגו' אהיה לכם לראש, רוצה לומר אני בעצמי אהיה לראש מבלעדיכם, והם השיבוהו (י) אם לא כדברך כן נעשה, רוצה לומר שיגזור הוא כרצונו שיהיו הם חפצים בדבר, ומפני זה רצו לעשות אותו קצין ומושל עליהם קודם המלחמה, כי עם היות שבראשונה אמרו שאחרי המלחמה ימשילוהו, הנה מפני דבריו הוליכוהו ומיד קודם המלחמה שמו אותו לקצין עליהם. ואפשר לפרש אם לא כדברך כן נעשה, שלפי שאמר יפתח ונתן ה' אותם בידי אנכי אהיה לכם לראש, השיבוהו שאעפ"י שלא יהיה כמו שאמר, רוצה לומר שלא יתנם השם בידו עכ"פ יהיה להם לקצין, כי מבלעדי התשועה ירצו בזה, (יא) ולכן אמר שמיד קודם המלחמה מנוהו עליהם לראש במצפה, וידבר את כל דבריו לפני ה' במצפה, לא שהיה המשכן במצפה, אבל הוא ע"ד ה' יהיה שומע בינותינו, רוצה לומר שבהיותו במצפה אשר שם היה ביתו דבר דבריו ועשה תפלתו אל האלהים שיושיע את ישראל על ידו. ונכון הוא מה שכתב רבי דוד קמחי שבעבור שבמצפה עשה האל יתברך תשועה גדולה ליהושע נגד המלכים אשר התקבצו נגדו, היה מנהג קדום ביניהם שבעת הצורך היו מתפללים ומבקשים שם מהאל יתברך תשועה שיושיעם מאויביהם כאשר עשה ליהושע באותו מקום, ולכן שמואל הנביא הוכיח את ישראל גם כן במצפה והיה שם מזבח ובית תפלה, ולכן הלכו שרי גלעד שם לעשות חזוקיהם, ואמר לפני ה', כי שמה היתה דבקה ההשגחה האלהית תמיד, והותרה בזה השאלה השנית: