אברבנאל על שופטים י:ד

ואמר שליאיר היו שלשים בנים רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם, וכתבו המפרשים שהוא דרך צחות הלשון, שהיו לו שלשים בנים רוכבים על שלשים עירים והיו להם שלשים ערים הנקראים עירים שהם בלא חומה. וידמה שלא זכר זה כי אם להודיע שהיה יאיר מכובד מאד, כי היו לו שלשים בנים כלם אנשים וכלם רוכבים אחריו והיו להם שלשים ערים, והיו אם כן כלם אדונים עשירים ונכבדים, ומפני זה אולי עשוהו שופט להיות מזרעו רבים ונכבדים, והעירים היו אצלם בהמות נאותות לרכוב שהם הפרדות והפרדים בזמן הזה. והמפרשים תמהו על מה שאמר הנה שיאיר קרא אותם חוות יאיר, כי אם הוא יאיר בן מנשה? חיה אם כן יאיר בן מנשה שלש מאות שנה והוא זר כפי הטבע, ואם היה בנס? הנה לא זכרו הכתוב. ושהנכון הוא שהיה זה היאיר אדם אחר, כי הראשון היה יאיר בן מנשה וזה יאיר בן הגלעדי, והערים האלה אינם חוות יאיר האמורות בתורה בסוף פרשת מטות (במדבר ל"ב מ"א). ואפשר לומר שאין יאיר הזה יאיר בן מנשה אבל היו אלה חוות יאיר האמורות בתורה, כי לא נזכר כאן שיאיר הגלעדי הזה לכדם ולא שהוא קראם חוות יאיר, כי יאיר בן מנשה אשר היה בימי משה לכדם וקראם כן, אבל יזכור כאן שיאיר הגלעדי הזה היו לו שלשים בנים ושהם היו מושלים באותם החוות יאיר שנזכרו בתורה שנקראו כן בעבר הגלעד תמיד, ואינו מהפלא שבני יאיר זה ישבו בערים שלכד יאיר בן מנשה בזמן אחר ושקראם אז חוות יאיר: