אברבנאל על שופטים א:א

ויהי אחרי מות יהושע. זכר שאחרי מות יהושע שאלו ישראל בה' (והוא באורים ותומים) לאמר מי יעלה לנו בתחלה להלחם בכנעני. וראוי שנדע מה היה ענין זאת השאלה, כי בהיות הארץ נחלקת היה ראוי שכל שבט ושבט ילחם מלחמותיו, ולמה יהיה אחד מהם עולה תחלה כי אם היה כל אחד במחוזו? גם שבזה ירפו ידי האויבים בראותם שמכל צד אימות מות נפלו עליהם. גם ראוי שנדע עוד האם בימי יהושע היו שואלים ישראל באורים ותומים? מאחר שאמר כאן ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל בה', ויורה שקודם מיתתו לא היו שואלים בה'. ולראשונה אשיב שהיה תכלית השאלה מי יעלה לנו במלחמה תחלה, לפי שהמלחמה הראשונה היה שורש גדול לשאר המלחמות, כי להיות יהושע מת הנה אם ילחם ישראל ויהיה מנוצח מהאויבים יאמרו כלם שסר צלם מעליהם ויתחזקו להלחם בישראל, מה שלא יהיה בראותם שגם אחרי מות יהושע ישראל ינצחו אותם ויעשו גבורות כירחי קדם, ומפני זה שאלו מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני להלחם בו? ולכן היתה התשובה (ב) יהודה יעלה, ר"ל שבחר ה' שילחם יהודה בראשונה וזה להפחיד בגבורותיו הגוים כלם. ולשנית, הרלב"ג כתב שגם בימי יהושע שאלו באורים ותומים, ושכאן זכר שאחרי מות יהושע נצטרכו לשאול על זה. ודעתי שעם היות שהאל ית' אמר למשה על יהושע (במדבר כ"ז כ"א) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים וגו', הנה אחרי כן להגדילו בעיני העם בא נבואתו מאת ה' מן השמים, ולכן תמצא פעמים רבות ויאמר ה' אל יהושע, כי תמיד בא אליו הדבור ולא הצטרך לעמוד לפני אלעזר, ואולי בעבור זה אמר אחרי שיעד ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו', על פיו יצאו ועל פיו יבואו, וזה על יהושע אמרו, כלומר עם היות שהוא יגיע למעלות שלמות כל כך שעל פיו מבלי אלעזר יצאו ועל פיו יבואו, הנה יצטרכו עוד לשאול לכהן, ולכן אחרי מותו זכר הכתוב ששאלו בני ישראל בה', כי לא היה להם נביא שתבואהו הנבואה, ולכן נצטרכו לשאלת האורים והתומים: