אברבנאל על יהושע ח:לג

(לג-לה) וכל ישראל וזקניו וגו', ואח"כ קרא וגו', לא היה דבר וגו'. אחר שזכר שקיים יהושע מצות המזבח, ראה לקיים נתינת הברית בהר גריזים ובהר עיבל, כמו שצוה מרע"ה אלה יעמדו על הברכה וגו' ואלה יעמדו על הקללה וגו', וענו הלוים וגו', ולזה אמר וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו וגו' היו עומדים מזה ומזה לארון, כלומר שהיה הארון באמצע ההרים והשבטים מזה ומזה, שש שבטים בהר גריזים ושש בהר עיבל, ואמרו אל מול, יורה שהיו בשפוע ההר לא עלו בראשו. ועם היות שזכר שהיו הלוים עם הארון, הכוונה בזה שהלוים המשרתים היו שם עם הארון ושאר שבט הלוי אנשים זקנים נשים וטף היו בהר עם שאר השבטים. ואמר לברך את העם, ר"ל הלוים שזכר יברכו את העם שהם הראויים לברך ושלהם המצוה הזאת, ואמר לבד לברך לפי שעם היות שבתורה לא צוה משה כי אם וענו הלוים ואמרו ארור האיש וכו', הנה ראשונה היו פותחים הברכה ואומרים ראשונה בכל דבר ודבר ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה או שאר הדברים, ואחר כך אמרו באותו ענין עצמו כנגדו ארור האיש, ולזה אמר כאן לברך את העם ישראל בראשונה, ובזה נכלל ההפך שהיו מאררים אחרי כן, והודיע כאן הברכה שלא פירש בתורה והקללה כבר בפירוש צוה עליהם שם ולכן לא דבר עליה כאן, ואמר בראשונה, להעיר שהיה מקלל באחרונה, כי ראשונה הוא מהמצטרף שיצטרף לקללה שיקלל אחריה: והנה אמרו ואחרי כן קרא את כל דברי התורה וגו' לא היה דבר וגו', אין ספק שעל יהושע אמרו. וחשב רד"ק ז"ל שאמרו הנה הברכה והקללה הם הארורים ארור האיש וברוך האיש, ואין כן דעתי, כי כבר קדם כאשר צוה ה' לברך את העם ואחר כן קרא אז את כל דברי התורה, יורה שהוא דבר אחר. והנכון הוא שאמר זה להגיד שמלבד אותם הארורים וכנגדם הברכות שצוה משה לומר באותם ההרים על ידי הלוים, הנה יהושע בעצמו קרא עוד נגד כל העם הברכות והקללות, והם פרשיות והיה אם שמוע תשמע וגו', והיה אם לא תשמע וגו' האמורות בסדר והיה כי תבא (דברים כ״ח:א׳), כי לא אמרם משה שם, אבל צוה שיאמרו אותם הלוים באותם ההרים, ולכן יהושע מעצמו (כדי לקיים עוד הברית) אמרם באותו פומבי. ואפשר שגם פרשת אתם נצבים אמר שמה, ואל זה כיוון באמרו לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל, ר"ל לא היה דבר מהברכה והקללה שזכר שלא קרא יהושע, והתבאר מזה שאמרו לברך את העם אינו חוזר לישראל כי אם ללוים שזכר, ושיהושע לא עבר על המצוה במה שקרא כי לא קרא מה שייוחס ללוים. והתבאר גם כן שהשבטים היו בשני ההרים בשוה כמו שזכרתי, והותרו בזה השאלות רביעית חמשית וששית: