אברבנאל על יהושע ו:ב

פרשה ששית בכיבוש יריחו ומה שקלל יהושע על בנינו. תחלתה ויאמר ה' אל יהושע ראה וגו', עד ויהי ה' את יהושע, ובפרשה הזאת שאלתי ששה שאלות:

השאלה הראשונה מה ראה האל ית' למנוע את יהושע מלהלחם ביריחו? ולא רצה שתכבש העיר בדרך מלחמה כמו שנכבשו שאר הערים כלם, ובחר שתכבש בדרך נס ולא על ידי אדם? השאלה השנית למה צוה השם בשבעה הקפות בשבעת ימים ושבעה כהנים ובידיהם שבעה שופרות וביום השביעי צוה שיעשו שבעה הקפות ושבעה תרועות? ועם היות שיבחר האל ית' שתנתן העיר בדרך נס, ישאר לשאול למה צוה בזה הנס ובזה האופן? השאלה השלישית למה הזהיר שלא יריעו העם כ"א ביום השביעי אחר תשלום כל ההקפות? והיה ראוי שבכל יום יריעו אחר ההקף ותקיעת הכהנים, וזה אם בדרך תפלה ואם בדרך שמחה:

השאלה הרביעית למה צוה הקב"ה או יהושע (אם עשה זה מעצמו) שיהיה העיר חרם וכל אשר בתוכה, ומדוע לא יבוזו העם את כל שללה ולמה יהיה חרם לה'? האם הקדישו אותו הבעלים ומה היתה הסבה בזה? ויקשה בזה עוד איך צוה יהושע על זה אם היה שלא צוהו האל ית' עליו? כי לא נמצא בכאן דבור על זה הענין, וחז"ל אמרו (במ"ר פר' י"ד רנ"ו) שעשאו מעצמו:

השאלה החמשית אם חומת העיר כלה נפלה תחתיה ועלו איש נגדו, אם כן במה נכר בית רחב הזונה אחרי אשר בקיר החומה היא יושבת? ואיך ראו תקות השני תלוי בחלון ביתה, אם היה שנפלה כל החומה והבתים אשר בה יחויב שיפלו גם כן בנפלה? השאלה הששית למה השביע יהושע וקלל את האיש אשר יבנה יריחו, ואחרי שכבשה מה הצורך לשתשאר תל עולם ולא תבנה עוד? כל שכן שזה לא מצאנו שיצוהו האל ית' עליו ואיך אסר הוא מה שלא אסרו הקב"ה? אף כי בקללות חמורות כמו שקלל:

והנני מפרש הפסוקים באופן שיותרו השאלות כלם:

ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו וגו'. כוונתי בפרשה הזאת שהיא מראה אחרת נבואית באה אל יהושע, להודיע אופן הנצחון ולדבר על לבו דברי נחומים על שלא עזבו להלחם ביריחו, ואמר אל תחשוב שמנעתי ממך יריחו, כמו שמנעתי ממשה רבך ארץ אדום מואב ועמון שנשארו בארצם אינו כן, אבל קל מהרה אתן בידך את העיר ואת מלכה, עם היות שעל המעט יאסרו המלכים, כי הם אם שיברחו ואם שימותו במלחמה, ולכן אמר עם היות שלא תלחם הנה אתן בידך את העיר ואת מלכה, עם היותם גבורי החיל ובוטחים בגבורתם להנצל: