אברבנאל על יהושע ה:יג

ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו'. אמרו המפרשים שנראה המלאך ליהושע לחזקו ולבשרו, ואין בפסוק דבור המלאך לחזק ולבשר, ומה שאמר אחר זה ויאמר ה' אל יהושע היא מראה אחרת, אבל נראה לי שזה קרה ליהושע בהקיץ, כי עם היות שהמלאך לא יושג כי אם בנבואה, הנה בהיותו בלבוש גשמיי ונראה בצורת אדם אין ספק שיוכל האדם לראותו. וכבר נתוכחתי עם הרב המורה בספר מחזה שדי אשר אני עושה, אם אפשר שיראה אדם מלאך על צורת אדם, ואמרתי שהוא מכלל הנסים ושהיה מורגל בנביאים כמו שבא בקבלת חז"ל: ולפי שיהושע היה מחשב באיזה אופן ילכוד את יריחו ושלח שם מרגלים, נראה לו (בהיותו בזאת המחשבה) המראה הזאת להודיעו שלא ילכד העיר כי אם בנס, ושלא יגע בה יד אדם ולא תכבש בחרב וחנית, וזהו אמרו ויהי בהיות יהושע ביריחו, ר"ל בהיותו מחשב בעיונו באיזה אופן ילכד יריחו ראה איש עומד לנגדו, ואמר לנגדו, להגיד שלא היה אדם אחר רואה אותו כי אם יהושע לבדו, וכאשר ראה שזה הנראה אליו האנשים אשר היו אתו לא ראו אותו, ידע שהיה דבר אלהי והלך אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו, ר"ל האם באת לעזור אותנו כנגד האויבים ולכן חרבך שלופה, או באת להענישנו בעזר האויבים? והיתה השאלה הזאת לפי שהוסכם אליו שהיה דבר אלהי ולא היה איש חומרי, כיון שלא היה נראה ומושג כי אם אליו לבדו. והנה השיבו, לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי, ר"ל אל תחשוב יהושע שאתה שר צבא ישראל ותשאל הלנו אתה אם לצרינו, אינו כן, כי אני שר ישראל שהוא צבא ה' ועתה באתי, ולכן לא ראית דבר עד הנה. וחז"ל אמרו (תנחומא פר' משפטים דף ל"ט ע"ג) שזה היה מיכאל, שנ' מיכאל שרכם, ואחז"ל גם כן שזה היה המלאך שנאמר למשה הנה מלאכי ילך לפניך, ושזהו אמרו אני שר צבא ה' עתה באתי, אני שבאתי למשה רבך ולא קבלני. והנה זכר שיהושע אז נפל על פניו והודה במעלתו ואמר מה אדוני מדבר אל עבדו, רוצה לומר אם אתה הוא שר הצבא צוה מה שתרצה, והנני לקיים דבריך כעבד לפני רבו, ולא נצטרך להביא על זה מופת, כי היה המופת המספיק עצמות ראייתו והיותו דבר נבהל ונורא, והמלאך אמר לו תכלית ביאתו, ושהוא להודיעו שלא יחשוב שילכד יריחו בכח אנושי, וזה שאמר (טו) של נעלך מעל רגלך, ר"ל הסר ממך המחשבות אשר אתה בהם לקחת את העיר בחזקה, לפי שהמקום אשר אתה עומד עליו (רמז ליריחו) קדש הוא, ובנס אלוהי תלכד לא באופן אחר, וכאן רמז לו שיהיה העיר וכל אשר בה חרם להיותה קדש לה', ואמר ויעש יהושע כן, ר"ל שקיים מה שאמר לו בהסיר ממחשבתו אותם הדרכים האנושיים שהיה מחשב בהם, ושעזב הדבר לרצון האל ולנפלאותיו: