אברבנאל על יהושע כד:לג

ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים. אמרו חז"ל (ב"ב קי"א ע"ב) מאין היה לו לפנחס מה שלא היה לאלעזר אביו. מלמד שנשא אשה ומתה וירשה, ומכאן סמכו שהבעל יורש את אשתו. ורבינו לוי בן גרשון כתב שתכף שמת אלעזר היה יורשו פנחס, ולזה כשנקבר אלעזר כבר נקבר בגבעת פנחס שכבר ירש אותה. והרד"ק אמר שנתן שבט אפרים לפנחס אותה גבעה כמו שנתנו ישראל לכלב וליהושע, ולפי שלא היה על פי ה' לא נזכר שמה, ואמר כאן אשר נתן לו בהר אפרים, ולהיותה מתנת רבים לא חזרה ביובל. ואפשר לומר עוד שהיה אלעזר חולה מאד, ושהוליכו פנחס בנו עמו לשרתו בעירו אשר נפל בחלקו עיר מושבו מערי הלוים, ולפי שמת שמה נקבר שמה, עם היות לאלעזר נחלה (לשיקבר בה) בעיר אחרת שמה מושבו:

הנה נשלם מה שכוונתי לפרש מספר יהושע, כפי מה שנראה אלי בעת לומדי עם החברים מקשיבים לקולי לילה ללילה אחוה דעת. והתחלתי זה הפירוש בעשרה ימים לחדש מרחשון, והשלמתיו ביום עשרים ושש לאותו חדש, שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ארבע ליצירה. והתהלה לאל יתעלה אשר גמלנו ברחמיו וברוב חסדיו להשלימו, הוא יקבץ נפוצותי ויריב ריבי ויגאלני מהרה אמן:

תם ונשלם של"י: