אברבנאל על יהושע כד:כט

וספר שאחרי זה מיד מת יהושע, וקראו עבד ה' לכבודו שהשוהו בזה למשה רבו שנקרא כן בשעת מותו. והנה קברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח וגו', וממה שאמר בגבול נחלתו, למדנו שלא היו קוברים איש בתוך העיר, כי אם חוצה מהעיר בגבול כמונו היום. ובספר שופטים נאמר בתמנת חרס ושניהם אחד, והוא כמו כשב וכבש. ורבותינו דרשו סרח שמה ולמה נקרא שמה חרס על שם השמש שעמד לו בגבעון, כי שמש הוא חרס, כמו (איוב ט' ז') האומר לחרס ולא יזרח. ועוד דרשו (שבת פי"ג דף ק"ה ע"ב) בהר געש, שלא נמצא בכתוב הר שיקרא כן, אלא על שלא הספידו ישראל את יהושע כראוי רצה הקב"ה להגעיש עליהם את ההר טרם קבורתו: