אברבנאל על יהושע כב:טז

כה אמרו כל עדת ה' וגו' עד ויענו בני ראובן וגו'. כוונתי באלו הפסוקים שאמרו לא ימנע אם תהיה כונתם במזבח הזה לעבוד ע"ז עליו או להעלות עליו עולה או זבח לה', ואם היה לעבוד בו ע"ז הנה זה א"כ מעל גדול בה' בשני פנים, האחד לשוב היום מאחרי ה' ולא תאבו לעבדו והשני בבנותכם מזבח למרודכם היום בה' רוצה לומר לעבוד ע"ז, הנה א"כ כל זה הפסוק בע"ז מדבר, אם לא שקראהו מעל בכלל, וביאר אופני המעילה שהם שנים, עזיבת האל ית' ועבודת אלהים אחרים. ולפי שהיה הדרוש בע"ז אמר (יז) המעט לנו את עון פעור וגו' שהיה ע"ז, ולפי ששם נענשו לא לבד החוטאים בו אבל גם שאר העדה שהיה בידם למחות ולא מיחו, לזה אמר ויהי הנגף בעדת ה' ר"ל מצד שלא מיחו בידיהם, וג"כ שלמדו לחטוא רבים, הלא תראה כי ירבעם בן נבט התחיל במרד ע"ז ונמשכו אחריו כל מלכי ישראל הבאים אחריו ונשקעו בו ג"כ בסוף מלכי יהודה, והיה זה סבה לגלות ישראל מעל אדמתם, ובעבור זה גם כן אמרו (יח) ואתם תשובו מאחרי ה' ומחר אל כל עדת ישראל יקצוף, שימשכו בחטא אחריהם לחטוא, וגם לפי שלא מיחו בידיהם, ולכן היו הם משתדלים כל כך לתקן הדבר הרע הזה. ואחרי שהשיבו לבחינה הזאת אם היה דעתם לעבוד ע"ז, חזרו לצד השני והוא כי אם יאמרו שלא כונו כי אם לעבוד את ה' (שגם זה מרי, לפי שהוא העברה על דת) ועל זה אמרו (יט) ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם, ר"ל אם אמרתם שטמאה ארץ אחוזתכם ולכן בחרתם לעשות מזבח על הירדן לעלות עליו עולות לה', יותר היה ראוי שתעברו את הירדן הזה ותאחזו בתוכנו אשר שם משכן ה' ושם צוה ה' את הברכה ושם נעבדהו לא חוץ מהמקדש, כי הוא מרד באל ועון פלילי. ואמרו שמלבד זה שחטאו נגד האל יתברך הנה חטאו גם כן נגד כבוד ישראל. וזהו אמרו ואתנו אל תמרדו, ולפי שלא יאמר (האומר) שאם לא היה המזבח לעבוד ע"ז כ"א לעלות עליו עולה וזבחים לה' מה ראו ישראל להתרעם ממנו, כי איש בעונו ימות? הנה להשיב לזה ראו להביא ראיה מענין עכן (כ) שעם שלא עבד ע"ז אבל עבר החרם לבד היה קצף על כל העדה, ולכן ראוי אליהם שיפחדו ג"כ מזה. הנה הותרו השאלות רביעית וחמשית: