אברבנאל על יהושע י:טו

פרשת שתים עשרה במלחמות שעשה יהושע למלכי הארץ והערים אשר לכד. תחלתה וישב יהושע וכל ישראל עמו הגלגלה עד ויהושע זקן בא בימים. והנה אעיר בפסוקים האלה שש שאלות כדי להמשיך המנהג כבשאר הפרשיות:

השאלה הראשונה באומרו וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה, יורה שהיה זה אחרי כלות המלחמה, ואם כן איך אמר אחר זה וינוסו חמשת המלכים וגו', ויוגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת מלכים וגו', ויאמר יהושע גולו אבנים וגו' ואתם אל תעמודו וגו', ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם וגו', וישובו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה? ויראה שהיה המחנה במקדה וששם שבו לא אל הגלגלה:

השאלה השנית במלחמה שנלחם אחר כך עם מלך חצור ועם שאר המלכים, והשם ית' אמר לו אל תירא מהם וגו', את סוסיהם תעקר ואת מרכבותיהם תשרף באש, ולמה צוה זה בזאת המלחמה לעקר הסוסים ולשרוף העגלות מה שלא צוה במלחמה אחרת? השאלה השלישית אמרו רק כל הערים העומדות על תלם לא שרפם ישראל כי אם חצור וגו', ולמה שרף חצור מכל שאר הערים? ועם היות שבדרש (ב"ר פר' צ"א) אמרו כי משה מסר לו שישרוף חצור ועל פיו עשאו יהושע, אין ראוי שנסתפק בזה, אחר שלא נמצא בכתוב היכן צוהו עליו:

השאלה הרביעית באמרו ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה וגו', ולמעלה אמר לכד יהושע בפעם אחת, ר"ל שכל המלכים ההם שזכר לכד בפעם אחת בלי הפסק קודם ששבו אל הגלגל, ועתה יאמר שימים רבים עשה מלחמה וחז"ל אמרו (במ"ר פר' כ"ב רפ"ג) שיהושע נתעצל במלחמה כדי שלא יקצרו ימיו ונקצרו בעבור זה והוא דרך דרש, ועמו לא יותרה גם כן השאלה הזאת:

השאלה החמשית באמרו שיהושע וכל ישראל חנו על חברונה ולכדו אותה, ושגם כן יהושע וכל ישראל לכדו דבירה, ושיהושע השמיד הענקים שנ' ויכרות את הענקים מן ההר מן חברון וגו', ולמטה הוא אומר שכלב לכד חברון ושהוא הוריש את הענקים מההר ושלכד עתניאל בן קנז את דביר, ובעבור זה נתן לו את עכסה בתו לאשה, ואם כן איך אמר כאן שיהושע וכל ישראל לכדום? וחברונה הוא חברון ודבירה הוא דביר, כי כן נזכרו במלכים מלך חברון מלך דביר, וגם בספר שופטים נזכר אחרי מות יהושע שהורישום בני יהודה, ואם כן איך ייחס בכאן גרוש הענקים ולכידת חברון אל יהושע? השאלה הששית באמרו ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל, ולמה לא אמר אשר הכו משה ובני ישראל כמו שאמר למטה, ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל וככה היה ראוי שיזכיר במשה? ועם היות שזכרו בסוף, עדיין יקשה למה לא זכרו בתחלה? ועוד כי אם בא לזכור המלכים אשר הכה יהושע למה זכר ארצותם והוא בלתי נאות שם? והנני מפרש הפסוקים באופן שיותרו השאלות כלם:

וישב יהושע וכל ישראל עמו הגלגלה וגו'. הרד"ק ז"ל כתב שיהושע שב אל המחנה הגלגלה, ואחרי היותו שם הגידו לו שהיו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה והוצרך לחזור שמה ולצות שיגלו עליהם אבנים, ושהעם ירדוף אחרי אויביו ושבו אל המחנה מקדה ואז הוציאם ותלה אותם, וזה באמת דעת נפסד בפסוקים, כי איך (אחרי שנעשה הנס מעמידת השמש עד יקום גוי באויביו) ישוב יהושע עם כל המחנה אל הגלגלה מבלי שיעשה נקמה? וכאשר במקדה ידע שהיו המלכים נחבאים בא פעם אחרת ואז עשה המלחמה כלה כמו שאמר ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה רבה, שאז היתה המכה רבה לא קודם לזה. ודעתי הוא שהספור הוא כלל ופרט, אמר ראשונה בדרך כלל וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו וגו', והשלים הספור והוא וישב יהושע וכל ישראל אל המחנה הגלגלה וגו', ואחר זה חזר לפרט איך היתה נקמת העם מאויביו באותו יום, ולמה לא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו ובמה נלחם ה' לישראל באותו יום, ופירש שזה כלו היה בשלשה דברים. האחד בנצחון המלכים עצמם, (כו) כי כלם החרימם מבלי שימלט אחד מהם, וכלם תלה יהושע על עץ לשיראו אותם מרחוק ויספקו עליהם כפים כל עוברי דרך, ועל כלם הקים תל אבנים לשם ולזכרון כמו שפירשתי. השני בנקמת חייליהם וכל העם אשר אתם, כמו שאמר ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה רבה מאד עד תמם והשרידים שרדו וגו', והיה כל זה באותו יום האלהי המופלא בהיותם שמה בגבעון, ואחרי שובם מרדוף אחרי האויבים אמר וישובו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה וגו', ואז צוה להוציא ולתלות המלכים. והדבר השלישי הנפלא אשר היה שם הוא לכידת הערים הרבים שלכד זה אחר זו בפעם אחת בלי הפסק, וזה שאמר (כח-כט) ואת מקדה לכד יהושע וגו', ומיד עבר ללבנה ומשם ללכישה ומשם לעגלונה ולחברונה ושבו ישראל הדבירה בין עגלון לחברון וילכדה והכה יהושע אז את כל הארץ: