אברבנאל על יונה ד:ה

ואמנם אומרו ויצא יונה מן העיר חשב הראב"ע שזה היה אחרי המ' יום ושאז ידע יונה שנחם השם על הרעה, וכן חשב שמאמר היטב חרה לך הראשון הוא עצמו מה שנאמר לו אחרי הקיקיון, ואינו נכון כי יבואו א"כ הכתובים שלא כסדר בקדימה ואיחור, וגם יהיה מאמר ויאמר ה' ההיטב חרה לך כפול ומותר אין ענין לו.

ויותר נכון לפרש שמיד אחר הכרוז שעשה הנביא התעוררו אנשי נינוה לתשובה והודיע השם לנביא שנחם על הרעה, ויונה יצא מן העיר שלא להתחבר עם האשורים הרשעים וישב מקדם למזרח העיר ויעש שם סוכה לשבת שם עד אשר יראה מה יהיה בעיר, כי הוא חשב שאף על פי שימלטו אנשי נינוה ממהפכה הכוללת כיון שנחם השם מאותה רעה אשר דבר לעשות הנה לא ינקו ולא ימלטו משתבא עליהם עונש אחר לכולם או למקצתם או לבתי אלהיהם, כי הנה במעשה העגל אחרי שהתפלל משה קודם רדתו מההר ונאמר שם (שמות לב, יד) וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו הנה אח"כ ויגוף ה' את העם והוצרך מרע"ה לשבת בהר ארבעים יום על סליחתם, וכן היה ענין יונה שעם היות שידע מהשם שנחם על הרעה אשר דיבר לעשות מההפכה הכוללת ישב בסוכה לראות מה יהיה בעיר אם יגוף ה' את העם או מה יעשה בהם.