אברבנאל על יונה א:יג

והנה המלחים עם היות ששמעו דברי יונה שאלתו ובקשתו לא אבו לעצתו אבל חתרו ועסקו להשיב האניה אל היבשה כדי שיצא יונה ממנה וישליכוהו אסור ברהטים בנינוה, ולא בחר השם יתברך בזה כי רצה שיונה בעל כרחו יעשה תשובה ויבקש ללכת בדרך אשר ישלחהו השם יתברך אבל לא יכולו לפי שהיה הים סוער עליהם והרוח היה בא מן הארץ והיה דוחה את האניה באופן שלא יוכל לגשת את הארץ, (יד) וכאשר ראו המלחים כל זה עשו עוד השתדלות רביעי והוא שהתפללו ואמרו אנא ה' אל נא נאבדה בנפש האיש הזה והיתה כונתם לומר הנה לא ימלט הדבר מחלוקה או האיש הזה הוא בן מות בחטאו או לא ואם הוא בן מות האיש אחד יחטא ועל כל עדת הספינה תקצוף אל נא נאבדה בנפש האיש הזה והנפש החוטאת היא תמות בדבר ובמגפה או באופן אחר כי אין מעצור ביד ה' להנקם מאויביו ורבו חללי ה' ולמה נאבדה אנחנו בסבתו, ואם אינו בן מות אל תתן עלינו דם נקי, שאנחנו נשליך אותו לים ונהרגהו ונשפוך את דמו ללא דבר, ואל תאמר שאין לך דרך אחר להמיתו כי אם באבוד האניה אשר הוא בה כי אתה ה' כאשר חפצת עשית ותמיד תגזר אומר ויקם לך והרבה פתחים למקום לעשות כרצונו מבלי שנאבד אנחנו.