אברבנאל על יואל ד:ט

קראו זאת בגוים וגומר. זהו הייעוד הז' שייעד פה הנביא והוא פנת תחיית המתים, כי עם היות שכבר נוכל לפרש הנבואה הזאת כולה על אותה מלחמה אשר יעיר הקב"ה לבבות בני אדום ובני ישמעאל לעלות על אדמת הקדש ולהלחם אלו באלו עד תומם, הנה בלי ספק טבע הכתובים יורונו יאמרו לנו שגילה לנו הנביא פה גם כן דבר מתחיית המתים כי על זה אמר העירו הגבורים, ואמר יעורו ויעלו הגוים בלשון תעורה, ואמר המונים בעמק החרון וכל זה ממה שיגלה שהיה דעתו שישני אדמת עפר יעורו ויקיצו ממיתתם ומהם יהיו יחידים מבני ישראל כדי שיראו במפלת אויביהם אשר רדפום ומהם יחידים משאר האומות כאלו תאמר סנחריב ונבוכד נצר טיטוס ושאר האויבים כדי שיענשו עם זרעם וכדי שיראו באבדן מולדתם, והוא אמרו קראו זאת בגוים קדשו מלחמה ואין פירושו קדשו מלחמה אם תוכלו להלחם כנגדו כמו שפרש"י וגם לא נאמר על החיל הגדול הבא על יהושפט כמו שלקח הראב"ע למושלם מדברי רבי משה הכהן, אבל על אותה מלחמה שתהיה באחרית הימים אמר קראו זאת בגוים ויקדשו כלם לאותה המלחמה כי אע"פ שיתפרסם הדבר בגוים לא יוכלו להמלט ממנה כי באשר דבר מלך שלטון ודבר אלקינו יקום לעולם, ולפי שמלכים ושרים רבים הרעו לישראל בחרבנם בגלותם ומתו בכבוד אמר עליהם העירו הגבורים כלומר עורו עורו משנת מיתתכם תגשו ותעלו כי הנה יתקבצו שמה כללות הגוים למלחמה וגם יקיצו משכני עפר ויבאו עמהם שמה, וביאר שלא יהיה זה בכללות העם שכולם יחיו אז אלא כמלכים ויועצי ארץ הגבורים אשר מעולם אשר נלחמו על ישראל ועל זה אמר כל אנשי המלחמה רוצה לומר שנלחמו עם השם ועם עמו על דרך עד תום כל הגוי אנשי המלחמה (יהושע ה, ו) שנאמר על דור המדבר לפי שנלחמו עם השם ולא האמינו לדברו.