אברבנאל על יואל ב:ט

ואומרו בעיר ישוקו פירש רש"י שהוא לשון השמעת קול כמו כמשק גבים שוקק בו (ישעי' לג, ד), וי"ת לשון נשק מזויינים. ונראה לי לפרש הכתוב כפי כל א' משתי הדעות הישרות האלה אם לפי' דעת רש"י שהיה מספר מגבורתם שבהיותם צרים על העיר יעלו על החומה בזדון רב ויתנו קולם על העיר קול ענות גבורה וז"ש בעיר ישוקו ויזעקו כאשר בחומה ירוצון ויעלו בבתים ובעד החלונות יכנסו כמו הגנבים, ואולי אמר בעיר ישוקו על אנשי העיר שכאשר ישמעו האויבים יתנו קולם בעיר ובחומה ירוצון ג"כ אנשי העיר להשגב בה שלא יכנסו האויבים אבל לא יועיל להם כל זה דבר לפי שהבבליים בבתים יעלו והם הבתים אשר בקיר החומה הם יושבים ובעד החלונים אשר על החומה שהם מקומות צרים יבאו כגנב רוצה לומר כמו שיבא ויכנס גנב א' בחלון אחד כן יבא הגוי הגדול הזה. אמנם לדעת יונתן יאמר הכתוב ששאר האויבים אחרי שיכנסו לעיר יטו לאכול ולשתות ולנאוף הנשים אבל אלו לא יהיו שבעיר ישוקו ויזדיינו להלחם יותר בחזקה ובראשונה בחומה ירוצון לשלח את הלוחמים משם ולהשגב בה אחר כך בבתים יעלו ואף שבעלי הבתים יסגרו דלתותיהם הלא אלה בעד החלונים יבואו כגנב. וגם מהכתובים האלה יתבאר אמתת מה שפירשתי שעל עם הבבליים ניבא הנביא הנבואה הזאת לא על הארבה ולכן אמר איש את אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ואיך יקרא את הארבה גבר, גם אומרו ולא יבצעו ששבחם שלא היו פונים אל החמדה כי אם אל הגבורה כי בצע כסף לא לקחו וכן פירשו רש"י לא יקבלו ממון ואיך יאמר זה על הארבה, עד שמפני זה הוצרך הראב"ע לפרש יבצעו כמו יפצעו מלשון פצע תחת פצע (שמות כא, כה), ואין לנו צורך לדבר מזה.

ואחר שזכר הנביא מגבורת עם בבל אמר, (י) לפניו רגזה ארץ כלומר שבעבור זה רעשו יושבי ארץ ישראל מפניהם, ולרוב הצרה אמר רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נוגהם שהוא כולו משל לצרות בני יהודה על דרך מה שאמר שלמה במקרי הזקן עד אשר לא תחשך השמש (קהלת יב, ב). ויתכן אצלי שמאמר רעשו שמים וגומר הוא כפשוטו שגם הכחות העליונים השמים שמים לה' והשפעתם חייבו רעה על ישראל וזהו אומרו קדרו וכוכבים אספו נגהם שכולם אספו עליהם רעות מפני שבאו ישראל להסתר פני השם. ואמר הנביא שהצרה הזאת מביאת הבבליים להחריב את ארץ יהודה וירושלם כבר ייעד הקדוש ברוך הוא אותה קודם בואה לעמו והתרה בהם כדי שישובו בתשובה והוא אומרו (יא) וה' נתן קולו לפני חילו שקרא את הבבלים חיל השם ומחנהו ועושה דברו לפי שהיו שלוחי ההשגחה לנקמת השם כמו שקרא בעבור זה למלך בבל נבוכדנצר עבדי, והודיע ה' ע"י נביאיו כי רב מאד מחנהו ר"ל שהיה רב מאד עם בבל כמו שאמר על ידי ישעיהו (ה, כז) ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבא אין עיף ואין כושל בו וגו' אשר חציו שנונים וגו' שאגה לו כלביא וגו' וסוף דבריו ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה, ומסכים לזה אמר הנביא כאן שה' נתן קולו ונבואתו לפני בוא חילו והודיע ע"י נביאיו כי רב מאד מחנהו של בבל בכמותו ובאיכותו כי עצום הוא ושהיה עושה דברו ר"ל שליחותו כי גדול יום ה' אשר בו ינקום נקמתו וגדול יום צרה ותוכחה יום ט' באב בבוא כשואה פחדו כי הוא נורא מאד ומי יכילנו ויסבלהו.