אברבנאל על ירמיהו נא:לט

וניבא הנביא בכאן על ענין בלשאצר בעת משתהו באומרו בחומם אשית את משתיהם, ר"ל בזמן החום אשית ואסבוב שיעשו משתיהם כדי שבסבת החום ישתו הרבה וישתכרו בשמחתם כי כן עשה בלשצר אז נשתכר וישן ובהיותו ישן ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדאי (דניאל ה, ל) כי הרגוהו בהיותו ישן ועליו אמר כאן וישנו שנת עולם ולא יקיצו, (מ) וכשמת בלשצר מיד נלכדה בבל ואבדו לב גבוריו וזהו אורידם ככרים לטבוח ר"ל ככבשים ואילים ועתודים כשמביאים אותם לטבוח, (מא) איך נלכדה ששך ר"ל מלבד המלך והגבורים הנה עוד בבל בעצמה היתה כ"כ קריה בצורה שלא יתכן להכבש ואיך א"כ נלכדה, וששך היא בבל באותיו' את"בש והפסוק הזה מעיד עליו, ולפי שהיתה שאלתו איך נלכדה ששך נתן תשובה בדבר (מב) עלה על בבל הים והוא משל לעם רב שעלו עליה ובהמון גליו של הים ההוא נכסתה כלומר שכסה אותם הים ההוא, (מג) ואחרי שנלכדה בבל שאר הערים מהכשדים היו לשמה וכולם היו ציה וערבה לא ישב בהם איש.