אברבנאל על ירמיהו נא:לד

ולא היה זה אלא לפי שאכלנו הממנו נבוכדנצר מלך בבל עם המלכות ההוא, והממנו הוא מלשון בהלה ושכרון כמו והמם גלגל עגלתו, הציגנו כלי ריק רוצה לומר העמידנו ככלי הריק שאין בו דבר ככה הוא שלל אותנו והשאירנו ריקים, בלענו כתנין שהוא בולע ואינו לועס מלא כריסו מעדני ר"ל מלא בטנו מהמעדנים שלי והוא משל שמלא את ארץ בבל מטוב בני יהודה וירושלם הדיחנו שגרשנו מעל אדמתנו, והמפרשים פירשו הדיחנו מענין שטיפה והדחה כמו שידיח האדם את הכלי שלא ישאר בו דבר וגם זה ענין דחייה הוא, (לה) ולכן תאמר יושבת בית ציון וירושלם חמסי ושארי על בבל רוצה לומר חמסי על הגזל ושארי מההריגה שעשה בקרבי, או אמר ושארי על הגולים שהלכו בשביה שעם שהלכו לארצות אחרות זולת בבל הנה סבת הכל היה בבל, ודמי שהוא דם המתים וההרוגי' אינו מוטל אלא על יושבי כשדים, (לו) ולכן כה אמר ה' אני אלקי ישראל ונוקם נקמתם הצועקים חמס ונקמה מבבל הנני רב את ריבך מבבל ונקמתי את נקמתך ממנה והחרבתי את ימה של בבל שהוא משל לטובה ועושרה ורוב השפעתה שהוא כמימי הים הרבים מאד.