אברבנאל על ירמיהו ה:ב

ואמר הנביא ואל תטעה בדבריהם בראותם נשבעים חי השם ואל תחשוב מפני זה שהם אנשי אמונה כי הנה אם חי השם יאמרו אכן לשקר ישבעו רוצה לומר על הרוב ישבעו באלהים אחרים אבל אם פעם אחד תהיה שבועתם חי השם תדע לך שלשקר ישבעו אותה שבועה ואין הקב"ה חושש לשבועתם אלא לאמונתם בלבם, (ג) ולכן סמך אליו השם עיניך הלא לאמונה כלומר אתה רואה מחשבות לבם ואמונתם ולהיותם בשקר ובתרמית לכן הכית אותם במכות רבות ועם כל זה לא חלו רק אינם מרגישים בכאבם וחליים, כליתם כלומר הבאת אותם עד קרוב לכליה ועם כל זה מאנו קחת מוסר, ולנביאים המוכיחים אותם חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב, ובתחלה כשהייתי מוכיח הדלים והאביונים שבהם עובדי אדמה ולא יקחו מוסר (ד) אני אמרתי באמת מפני שהם דלים ועניים נואלו במעשיהם הגסים ולא ידעו תורה ומוסר ולכן לא הלכו בדרך השם משפט אלהיהם, (ה) ועתה אלכה לי אל הגדולים והעשירים שבהם ואדברה אותם כי המה ידעו דרך השם משפט אלהיהם גם שיש להם ללמוד תורה ומוסר ואולי תועיל בהם תוכחתי, אבל לא היה הדבר כאשר חשבתי כי באמת המה יחדו רוצה לומר הגדולים עם הקטנים שברו עול התורה נתקו מוסרות המצות, (ו) ועל כן בא עליהם הצרה הזאת שהכם אריה מיער רמז לנבכדנצר מלך בבל זאב ערבות ישדדם רמז לחיל הכשדים נמר שוקד על עריהם רמז אל שרי מלך בבל, וכן ת"י, וחכמים זכרונם לברכה דרשו הפסוק באופנים אחרים, ונקראו הזאבים זאבי ערב לפי שהם יבאו בערב אצל העיר לטרוף הבהמה שתמצא יחידית, והנה האריה הוא היותר גבור מהם ולכן המשילו למלך והזאב אינו גבור כמוהו וכל כוונתו לטרוף טרף ולכן המשיל בו חיל הכשדים, והנמר הוא גבור מהזאב ולא כל כך כמו האריה ולכן המשיל בו השרים, והנכון בעיני שאמר על כן הכם אריה מיער על סנחריב שהוא היה מלך גדול שהחריב מלכות ישראל ולכן אמר בו בלשון עבר על כן הכם אריה מיער, ועל נבוכדנצר שהיה עתיד לבוא עליהם אמר זאב ערבות ישדדם, ואמר נמר שוקד על עריהם על רומי שהחריב ירושלם באחרונה, ואחרי שהאשימם בעון ע"ז ושפיכות דמים האשימם על גלוי עריות שגם כן היה ביניהם הרבה וזהו אומרו (ז) אי לזאת אסלח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים והוא חטא הע"ז, ואשביע אותם וינאפו רוצה לומר נתתי להם מהטובות לאכול לשבעה ומרוב הטובה והשובע נאפו ובבתי הזונות יתגודדו רוצה לומר יריבו אלו עם אלו מלשון ויתגודדו כמשפטם רוצה לומר עשו פצעים בעצמם, או יהיה יתגודדו מלשון גדודים שיתקבצו בבתי הזונות קבוצים ולא יבושו איש מחבירו, (ח) והיו כסוסים מזונים משכים רוצה לומר שהם כמו הסוסים שנתנו להם מזון הרבה בלילה והם שבעים לתאותם שכאשר ישכימו בבקר יצאו ויצהלו כן אלה ינאפו בלילה עם נשי רעיהם וימלאו תאותם ובבקר איש אל אשת רעהו יצהלו (ט) העל אלה הפשעים לא אפקוד נאם השם ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי ורצוני: