אברבנאל על ירמיהו מ:ב

והנה נבוזראדן עם היותו רב הטבחים ושר ההורגים נפש ונוגעים בחלל שהוא מה שיורה על גודל אכזריותו כי לכן מנה אותו נבוכדנצר להיות שר ונגיד במלחמה על ירושלם, לקח את ירמיהו מבין השבויים הגולים מבני יהודה שהיה אסור בזיקים עמהם ופתח חרצובות שביו ואמר לו ה' אלקיך דבר את הרעה אל המקום הזה ירושלם רוצה לומר אני יודע שאתה נבאת כל זה על העיר הזאת בשם ה' אלהיך, (ג) ויבא ויעש ה' כאשר דבר רוצה לומר לא אחשוב שכח נבוכדנצר וכח שריו וחייליו עשה הדבר הזה כי השם בהשגחתו עשאו הכל ולא הם, ושלא נעשה הדבר הזה מפני זכות נבוכדנצר אלא מפני רשעת בני יהודה וחטאתם וז"א כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה מהחרבן לזאת הסבה והנה הגיעה הידיעה הזאת לנבוכדנצר ולנבוזראדן באמצעות יהויכין והשרים מבני יהודה שהלכו עמו גולים לבבל שהם הודיעו להם ענין ירמיהו ונבואותיו אשר ניבא על מלכי יהודה ועל ירושלם, ואולי מזה התעורר נבוכדנצר כמו שזכרתי למעלה לעלות על ירושלם כי לא האמינו מלכי ארץ כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם אם לא בנבואות נביאיה, ואחשוב שגם גדליה בן אחיקם שהיה עם מלך בבל הודיעו זה ולכן הפקיד אותו נבוכדנצר על ערי יהודה והפקיד עמו את ירמיהו, גם ידעו נבוכדנצר ושריו מה שניבא ירמיהו מהמוסרות ומוטות ששלח את מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ושאר המלכים ביד מלאכיהם לאמר כה אמר ה' הנה נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנצר מלך בבל עבדי ועבדו אותו כל הגוים וגומר, ושהיה הנביא מתרה בצדקיהו שיכנס ויכנע ביד מלך בבל ולכן היה נבוכדנצר ושריו אוהבים לירמיהו בעד שמועתו, ואולי שעל זה עצמו אמר נבוזראדן כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו שהחטא הוא שצוה אותם לעבוד את מלך בבל ולהכנע לפניו והם לא שמעו בקולו ולכן היה להם הדבר הזה מהחרבן.