אברבנאל על ירמיהו לו:ה

והנה צוה הנביא אל ברוך שלהיותו עצור ולא יוכל לצאת משם ולא לבוא בית ה' (ו) ילך הוא ויקרא את המגלה שמה כי הם דברי ה' ודברים יוצאים מנבואותיו עם היותם קינות בעצמם, ושיקרא אותם בבית ה' באזני העם ביום הצום כי אז יתקבצו שמה עם רב מירושלם ומערי יהודה, (ח) יספר הכתוב שעשה ברוך כאשר צוהו ירמיהו, (ט) וביאר איך ומתי עשאו באומרו אח"ז ויהי בשנה החמשית ליהויקים וגומר (י) ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית ה' וגומר והתבונן אומרו דברי ירמיהו כי זה מעיר ומגלה אמתת דבריהם ז"ל שהיא היתה מגילת קינות שהם היו דברי ירמיהו, ואילו היו דברי נבואות כאשר ניבא מהשם לא היה הכתוב קורא אותם דברי ירמיהו אלא דברי ה', אבל להיותם נאמרים ברוח הקדש היו באמת דברי ירמיהו, והנה ברוך לא הלך לקרא את המגיל' לשרים כי אם אל העם אבל בחר לקראתה בלשכת גמריהו הסופר כדי שהוא להיותו חכם וסופר יראה הדברים, (יא) והנה גמריהו לא היה שם בלשכה אבל היה שם בנו לכן אמר שמכיהו בנו שמע את הדברים מעל הספר רוצה לומר שלא שמעם מפי ברוך אבל עיין בכתיבה ומעל הספר שמעם וקבלם, וקראם דברי ה' לפי שכל דברי הנביאים אף שיהיו ברוח הקדש היו מיחסים אליו יתעלה שקבלו ממנו, (יב) ואז הלך מיכיהו לבית המלך ללשכה שהיו שם השרים ואביו גמריהו עמהם, (יג) והגיד להם מיכיהו את כל הדברים אשר שמע בקרוא ברוך בספר כי הנה שמעם מהספר עצמו, (יד) וישלחו כל השרים בעד ברוך וילך שם עם המגילה, (טו) ויקרא אותה באזניהם, (טז) והם פחדו אל ה' ואת ענשו ואמרו אל ברוך דע לך שאנחנו נגיד למלך את כל הדברים האלה, ואמרו אליו זה כדי שלא יתרעם מהם למה גילו את סודו וגם מפני מה שאמרו לו אח"ז לך הסתר אתה וירמיהו ואיש לא ידע איפה אתם כי הנה פחדו גם כן אולי ישלח המלך להרוג אותם ולכן יעצוהו על זה והפקידו את המגילה שמה בלשכת בן אלישמע הסופר כדי שמשם יקחוה אם ירצה המלך לשמעה, (יז) האמנם שאלו השרים את ברוך הגד נא לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו וכבר שאלתי כי מה ענין השאלה הזאת ששאלו ממנו הלא היו יודעים איך יכתוב הסופר ומה היתה תשובתו שהוא יקרא אליו והוא כותב על הספר בדיו ומה החדוש אשר בזה, אבל אמתת הענין כך הוא שכאשר ברוך הגיד להם שהוא כתב כל הדברים אשר היו במגילה לפי ששמע אותם מירמיהו חששו השרים אם אמר ירמיהו הדברים האלה לברוך בדרך כללות וברוך מעצמו סידר הדברים והניחם במגילה כאשר הם ואם היה הדבר כן לא יחושו כל כך לפרטי הדברים כי אם לכללות הענין, או אם כתב אותם מלה במלה בעת שהיה אומר אותם ירמיהו והיו אם כן כל הדברים דברי נבואה ויוצאים מפי ירמיהו לא זולת זה ומפני זה שאלו את ברוך הגד נא לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו, רוצה לומר אם אמרם לך בכללות ואיך זכרת אותם כולם ובהכרח הוא שתהיה מוסיף או גורע על דבריו או אם כתבת אותם מלה במלה ככל היוצא מפיו, (יח) והוא השיבם שלא שמע הדברים בכללות אבל מפיו היה קורא אליו מלה במלה ובדברו הוא היה כותב על הספר, והסתכל כי לא אמר ואני כתבתי אלא ואני כותב על הספר בלשון הווה רוצה לומר שכאשר הוא היה אומר דבור אחד היה הוא לפניו כותב אותו מיד באופן שלא שם ברוך במגלה ההיא אלא הדיו והכתיבה בלבד וכל השאר היה מירמיהו ואם כן הדברים כולם היו מפיו ולא היה אחד מהם מברוך. והותרה עם זה השאלה הב':