אברבנאל על ירמיהו לב:א

הנבואה השנים עשר תחילתה הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בשנה העשירית לצדקיהו וכו' עד הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בימי יהויקים. ועם היות שנזכרו בתוך זה נבואות אחרות קבצתי אותם בנבואה הי"ב הזאת מפני היותם מקושרות בעניניהם גם שהיו כולם בשנה העשירית לצדקיהו וכאילו מפני זה כלנה הם נבואה אחת. ויש בה כ' פרשיות. הא', הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בשנה העשירית. השנית, ויאמר ירמיהו היה דבר ה' אלי. השלישית, ואתפלל אל ה' אחרי תתי. הרביעית, ויהי דבר ה' אל ירמיהו לאמר הנה אני אלהי כל בשר. החמישית, ועתה לכן כה אמר ה'. הו', כי כה אמר ה' כאשר הבאתי. הז', ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית. הח', כי כה אמר ה' על בתי העיר הזאת. הט', כה אמר ה' עוד ישמע במקום הזה. הי', כה אמר ה' צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב. הי"א, הנה ימים באים נאם ה' והקמותי. הי"ב, כי כה אמר ה' לא יכרת לדוד. הי"ג, ויהי דבר ה' אל ירמיהו לאמר כה אמר ה' אם תפרו. הי"ד, ויהי דבר ה' אל ירמיהו לאמר הלא ראית. הט"ו, כה אמר ה' אם לא בריתי. הי"ו, הדבר אשר היה. הי"ז, וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו. הי"ח, הדבר אשר היה אל ירמיהו אחרי כרות. הי"ט, ויהי דבר ה' אל ירמיהו וכולי אנכי כרתי ברית. הכ', לכן כה אמר ה' אתם. ושאלתי בפסוקי הפרשיות האלה ששת השאלות:

השאלה הראשונה מה היה שירמיהו פעמים קורא את חנמאל בן דודו כמו שאמר ויבא אלי חנמאל בן דודי וגומר ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דודי כי היה דודו של ירמיהו שלום וחנמאל היה בנו ופעמים קורא אותו דודי וכמו שאמר ואתן את ספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דודי:

השאלה השנית בתפלת ירמיהו, והיא כי אומרו אהה אדני אלהים הנה אתה עשית את השמים וגומר לא יפלא ממך כל דבר הוא מאמר נאות כפי ענין התפלה וכן גדול העצה ורב העליליה אשר עשה עיניך פקוחות וכו' כי הוא מורה על הידיעה וההשגחה בפרטים, אמנם כל מה שזכר אחריו אשר שמת אותות ומופתים וכל שאר הדברים יראה שאין בהם צורך לענין התפלה:

השאלה השלישית באומרו כי על אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה וגו' כי איך נתקיימה על אפו ועל חמתו והנה הכל תלוי כרצונו ומאמרו ואיך יאמר על ירושלם שמיום שהוסדה היתה על אפו ועל חמתו, והנה הכתוב אומר אוהב ה' שערי ציון וגומר וירושלם היא העיר אשר בחר ה' בו לא שהיתה על אפו ועל חמתו מן היום:

השאלה הרביעית בתשובת השם לירמיה שהשיבו אני ה' אלהי כל בשר, וזה כבר הודה בו ירמיהו בתפלתו והיה לו ליעדו על פקידת בית שתהיה לימים מועטים ויהיה השדה בידו והוא ית' יעדו בפרשה ועתה לכן כה אמר ה' על הגאולה העתידה כי א"א לפרשה על בית שני כמו שיתבאר ומה ענין זה לקנין השדה:

השאלה החמישית באומרו ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה וכולי, והיא למה אמר בה שנית, וכתב הרד"ק שנית רוצה לומר על זה הענין, ולא הבנתי כונתו כי הוא פירש הפרשה של מעלה כי כה אמר ה' כאשר הבאתי וכו' על פקידת בית שני והוא עצמו מפרש הנבואה הזאת השנית לעתיד לבוא ואיך אם כן יהיו שתיהם על ענין אחד לשיקראה שנית, ואם נאמר שהיתה שנית שבאה לו בהיותו כלוא בחצר המטרה יקשה הדבר כי הנה שמה באה לו נבואת הנה חנמאל והיא ראשונה ואחריה התפלל ובאה לו נבואה שנית ויהי דבר ה' אל ירמיהו לאמר הנה אנכי אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר ותהיה אם כן הנבואה הזאת שנבאר עתה שלישית לא שנית, וגם נבואות רבות אחרות באו לו בהיותו שמה והם רוב הנבואות שיזכור אחר זה כי הוא ישב שם עד שנלכדה ירושלם ולא אמר שלישית ולא מספר אחר:

השאלה השישית בנבואת כה אמר ה' אלהי ישראל הלוך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו וכולי, והיא למה אמר בזה ב' פעמים ואמרת אליו ועוד מה היה הצורך ביעוד הזה לצדקיהו והלא כבר ניבא זה אליו פעמים אחרות ועל זה נזכר למעלה שהושם בית הכלא בחצר המטרה ומה התועלת בהכפל הזה אם להחניף את צדקיהו שמשרפות אבותיו ישרפו לו והוי אדון יספדו לו בבבל הנה בהיות כל זה לאחר מותו כאפס ותוהו יחשב לו, והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כלם:

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא לספר מה שצוה השם אל ירמיהו שיקנה השדה מאת חנמאל בן דודו והתפלה שהתפלל ירמיהו על זה ומה שהשיבו השם יתברך עליו ומה שהודיע מן הגאולות והתשועות אשר יעשה לעמו בקיבוץ גליות ושיצמיח ביניהם צמח צדיק מבית דוד הוא ימלוך עליהם ולא ישתנה כמו שלא ישתנו חקות שמים וארץ כי שני הבחירות שבחר השם בזרע בית דוד למלכות ובזרע אהרן לכהונה יהיו תמיד קיימות לפניו, האמנם על כל פנים חרוב תחרב ירושלם עתה וצדקיהו ילך בשבי אבל ימות על מטתו בכבוד כמלך יהודה וסיפר עם זה מה שעשו בני יהודה שעשו דרור לעבדים ולשפחות בשבועה ובאלה ואח"כ נתחרטו מהטובה שעשו וחזרו ללוקחם ולהשתעבד בהם, וגם זה עזר כי עליו נשבע השם בזרוע לרעתם קדשו להביא עליהם הדבר הרעב והחרב מהכשדיים, וכמו שיתבאר בפסוקים:

הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בשנה העשירית לצדקיהו וכו' עד ואתפלל אל ה' אחרי תתי. סיפר הנביא שבאה לו נבואה מאת השם ובמצותו על ידי המלאך הדובר בו והיה זה בשנה העשירית למלכות צדקיהו, (ב) ומכאן ידע שכבר היה חיל בבל צרים על ירושלם כי שתי שנים התמיד שם המצור ובשנה הג' נלכדה והיה אז ירמיהו אסור בחצר המטרה ר"ל בחצר שהיו שם שומרים את האסורים, כי מטרה הוא לשון שמירה כמו הינטור לעולם, ותרגם ויאסוף אותם אל משמר (בראשית מב, יז) לבית מטרא, (ג) והיתה מאסר ירמיהו במצות המלך מפני שניבא שתנתן ירושלם ביד מלך בבל, (ד) ושצדקיהו המלך לא ימלט ממנו כי עיניו את עיני מלך בבל תראינה ופיו ידבר עם פיו והיה זה כשדיבר אותו משפטים, (ה) ושהוא יוליכהו גולה ושבוי אל בבל, ואמר ששם יהיה עד פקדי אותו והפקידה היא באמת המות כמו שפירשה שהיא פקודת כל חי כמ"ש אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם (במדבר טז, כט). והרד"ק פירש עד פקדי אותו שאקח נקמתו, ואינו נכון לפי שקודם הנקמה מבבל שהיתה במות בלשצר כבר היה מת צדקיהו בימי אויל מרודך, ואם אמרו על גופו של צדקיה הנה גם אחרי הנקמה עד היום הזה היה שם.