אברבנאל על ירמיהו לא:י

שמעו דבר ה' גוים וגו' עד כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה. עתה יאמר הנביא ככרוזא קארי בחיל אתם הגוים חשבתם שהיה ענין ישראל נואש מבלי תקוה דעו כי אין הדבר כן כי מזרה ישראל יקבצנו שהוא הקדוש ברוך הוא שפיזרו הוא יקבצנו לא היה סנחריב מזרה אותם אלא הקב"ה וכן הוא יקבצם עתה, והביא להם ראיה על זה משמירתם בגלות כי איך אפשר שתעמוד כבשה אחת בין כמה זאבים ולא תכלה ולא תומר לדת אחרת אלא שהוא יתברך שמרה כאשר ישמור הרועה את עדרו כי כמו שהרועה פעם מזרה הצאן ופעם יקבצנו כן יעשה שומר ישראל לצאנו ועמו, (י) כי עתה פדה את יעקב שהם עשרת השבטים רוצה לומר שיפדה אותו, ובא מלת פדה העבר במקום עתיד וכן הוא פעמים רבות כדרך הנבואות לפי שהיה הנביא רואה הדבר בנבואתו כאילו כבר יצא למציאות, ואמר וגאלו מיד חזק ממנו כנגד האומות המחזיקות בו בגלותו, (יא) והנה הם כשיגאלו לא יעבדו את הבעלים והעגלים כמו שהיו עושים בראשונה אבל יבאו וירננו במרום ציון שהוא כמו שת"י טור בית מקדשא דאתבני בציון, וגם במרוצה רבה ירוצו ונהרו אל טוב ה' שהוא מקום השכינה כי הוא הטוב האמתי, ויהיה זה ברגל לפי שיקבלו התבואות בברכה מופלגת וזהו אומרו על דגן ועל תירוש ועל יצהר וגומר ולא יוסיפו לדאבה עוד בעצבון ודאגה, (יב) אבל בהפך שאז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו כי לרוב השמחה לא יבושו הזקנים מעשות כמעשה הבחורים לפי שאהפוך אבלם לששון ושמחתים מיגונם שהיה בגלות.