אברבנאל על ירמיהו ג:טז

ואמנם אומרו והיה כי תרבו ופריתם וגומר הוא מאמר זר מאד לפי שאם לא יזכרו ארון ברית ה' הוא ייעוד רע ולא טוב עד שמזה ילחמו עלינו הנוצרים לומר שלא ישוב עוד ארון ברית ה' אל מקומו, ועוד כי אין ענין לזה עם אומרו כי תרבו ופריתם, ועוד שאיך יסכים כי תרבו ופריתם עם מה שאמר סמוך לזה ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה, ומלבד זה כולו הנה הפסוק כפול ומכופל באומרו לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ושנית ולא יעלה על לב וג' ולא יזכרו בו ד' ולא יפקדו ה' ולא יעשה עוד ומה צורך בכל ההכפל הזה, ומה ענין העשייה הזאת שזכר מי יתן ואדע, והמפרשים פירשו אף על פי שתרבו ופריתם בארץ לא יקנאו בכם האומות ולא יבאו להלחם בכם לשתצטרכו לצאת למלחמה כנגדם ולהוציא ארון האלהים עמכם כי הנה בימים ההם לא תהיה לכם מלחמ' ולכן לא תצטרכו להוציא הארון כי בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונלוו אליה כל הגוים לשם ה' ולעבדו שכם אחד לא להלחם בישראל כי לא ילכו עוד הגוים אחרי שרירות לבם הרע, ואתה רואה שכל אלו הם דברים חצוניים אין בכתוב דבר לא מהמלחמה ולא משאר הדברים ולכן לא נחה דעתי עם הפירוש הזה עם היותו שנטה אליו יונתן. אבל ענין הכתוב אצלי הוא שבזמן בית המקדש הראשון בהיות ישראל נמשכי' אחרי שרירות לבם היתה כל קדושתם בבית המקדש ובארון האלקים אשר שם וזה אם בשמירת ישראל שבהיותם זכאים היה הארון שומר ומגין בעדם ובהיות' חוטאים היה הארון אשר בתוכם סבת חרבנם ואיבודם כי היה הארון ממשיך ההשגחה האלהית בעניני האומה עד שמפני זה נקרא ארון ברית ה' למה שהיה בו ספר התורה שהם דברי ברית הברכה והקללה וכמו שאמר מרע"ה (דברים לא, כו) לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם והיה שם בך לעד כי אני ידעתי את מריך וגומר, וגם היתה קדושת הארון לאזהרת הפרטים שבדעתם ששם ארון ברית ה' יפחדו מלפניו וייראו מלחטוא ויבאו להתפלל נגדו על סליחתם להיותו מעון השכינה, וגם היה שם הארון לאלה ולשבועה וכמ"ש שלמה בתפלתו (מלכים א' ח, לא; דברי הימים ב' ו, כב) אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדך וגומר וגם היה הארון אצלם להתפלל נגדו בעצור השמים ולא יהיה מטר או בבוא דבר או מגפה או מלחמה על הארץ ויפקדם האלקים בהתפללם שמה וכמו שנזכר בתפלת שלמה, והנה זכר הנביא שבזמן הגאולה העתידה תהיה הקדושה בקרב ישראל כ"כ שלא די שבזמן קבוצם בהיותם אחד מעיר ושנים ממשפחה יהיו צדיקים וטובי' וישרים בלבותם אבל גם אחרי שירבו ויפרו בארץ שברב עם תתמעט הקדושה ויראת אלהים הנה עכ"ז לא תזוז מהם הקדושה, עד שבימים ההם לא יאמרו האנשים ארון ברית ה' כמזכירים הברית שכרת ה' עמהם ושהוא בארון כדי שיפחדו מלפניו כי הם בקדושתם לא יצטרכו אל ברית ולא ידברו בו, וגם האנשים היחידי' לא יעלה על לבם שהקדוש' בלבד תמצא במקום הארון כי בכל מקום שהם יהיו מקודשים, וכן לא ילכו להשבע שבועה ואלה במקום הראשון במקדש כנגד הארון כי הנה בכל מקום יהיה מוקטר מוגש לשם ה' לא במקו' הארון בלבד ועל זה אמר ולא יזכרו כי הזכירה היא לענין השבועה, וכן לא יעשו תפלת צרכיהם כנגד הארון ולא יהיו נפקדים שם במטר ובבריאות ונצחון האויבי' כי בכל מקום יהיו עיני ה' עליהם לטובה ועל זה אמר ולא יפקדו מלשון פקד ה' את עמו לתת להם לחם (רות א, ו), ולפי שאמר שבזמן ההוא לא יצטרכו לזכרון ארון ברית ה' רוצה לומר הברית אשר כרת עם ישראל להיו' פחדו נגד עיניהם אמר עתה ולא יעשה עוד שחוזר לברית ה' אשר זכר יאמר שבימים ההם לא יזכרו הברית אשר כרת עמהם מימי קדם בברכה ובקללה וגם לא יעשה ברית אחר ביניהם לפי שכל ירושלם יהיה במדרגת הארון בקדושה וכבוד, (יז) עד שבעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ולא בלבד ישראל אבל גם משאר האומות יקוו אליה כל הגוים לא להלחם עליה ולא גם כן להתעדן במעדניה אלא לפי שיהיה ירושלם לשם ה' בקדושתה, ולא ילכו עוד רוצה לומר בני אדם כלם אחר שרירות לבם הרע, ומפני זה לא יאמרו ארון ברית ה' כי הנה יתבטל מהם היצר הרע, גם שתהיה הקדושה כל כך בארץ שכמו שהיה בימים הראשונים הארון במדרגת הקדושה לכל כן תהיה ירשלם כסא ה' שהוא רמז לגלגל העליון המקיף בכל שיניעהו הקדוש ברוך הוא בלי אמצעי כי כן השגיח בירושלם ולזה תקרא כסא ה' כמו שאמר השמים כסאי (ישעיה סו, א).

ואפש' לפר' לא יאמרו עוד ארון ברי' ה' שחוז' אל הרועי' אשר זכר שירעו אותם דעה והשכל ולא יצטרכו לאיים את הבעלי דינים לומר להם גורו לכם מהארון אשר שם ברית ה' הברכה והקללה, ואמר ולא יעלה על לב הבעלי דינין עצמם ושלא יאמרו נירא נא את ארון ברית אלקים ולא נחטא, ואמר ולא יזכרו בו על השבועה והאלה כמו שפירשתי, ואמר ולא יפקדו שלא תהיה פקידתם לירושלם מפני ארון הברית אשר שם כמו שהיו עושים בזמן הרגל ולא יעש' עוד שם ביניהם רוצה לומר פועל מגונה, לפי שבימים ההם תרבה כ"כ הקדוש' ויראת חטא שלא בלבד בבית המקדש יבאו העמים לעלות ולראות כי הנה כל ירושלם יהיה מקום קדושה ויקראו לו כסא ה', ולכן יתקבצו אליה כל הגוים בשומע' קדושתה, ובני ישראל אשר זכר לא ילכו עוד אחרי שרירות לב' הרע ולכן לא יצטרכו לבקש מחילת חטאים לפני הארון ולא ללכת להשבע שמה על כל דבר פשע כמו שזכר, זהו פירוש הפסוקים האלה אצלי והותרה השאלה השלישית.