אברבנאל על ירמיהו כב:כו

ואמר עוד שילכו בגולה יהויכין ואמו לבבל ושם ימותו ואמר אמך אשר ילדתך להגיד שנתדמה אליה בעבודת הפסילים, ואמר על הארץ אשר לא ילדתם שם להגיד שתהיה טבע הארץ ההיא מנגדת לטבעם ולכן ימותו במהרה שמה, (כז) ועיקר הקללה היתה שימותו בארץ טמאה ולא ישובו על הארץ אשר הם היו מבטיחים ומנשאים את נפשם לשוב אליה, (כח) ואומרו העצב נבזה וכו' פי' המפ' שעצב הוא מל' פסל ושעשה ביהויכין בהיותו נשלך מהארץ כמו העצב הפסל שכאשר יכיר אדם שהוא הבל יפיצהו וישליכהו מביתו, ול"נ שהוא מל' עצבון ודאגה כי האיש אשר הוא פחות יאמר לו עצב ובלע"ז טרישט"י והוא מל' ולא עצבו אביו מימיו (מ"א א, ו) ועצובת רוח וממנו, אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם (תהלים קלט, כד) יאמר העצב פחות, ובזה נפוץ בארץ מעיר אל עיר ומממלכה אל עם אחר האיש הזה כניהו או אם הוא כלי אשר אין חפץ בו ולכן השליכו ה' מארצו כדבר שאין תועלת בו מדוע הוטלו והשלכו הוא וזרעו על ארץ אשר לא ידעו ולא אמרו זרעו על הבנים כי אם על אמו שהוא היה זרעה והיא מזרעו, (כט) ואמרו אח"ז ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' ענינו שתשמע הארץ הדבר הזה כי היא לקדושתה יסחו רשעים ממנה וצריך ליושבים עליה שישמעו דבר ה' כדי שיתקיימו בה, ואמר ג"פ ארץ ארץ ארץ לפי שהארץ הנבחרת ראשונה היתה בידי הכנעניים ובחטאותיהם קאה אותם הארץ ואח"כ בהיות ישראל בארץ ושומעים דבר ה' נתקיימה הארץ בידיהם ועתה שהרשיעו לעשות תקיא אותם הארץ הרי לה ג' הפוכים בארץ ואליהם רמז, (ל) ועליו אמר כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי ר"ל יחידי כי הוא גבר לא יצלח בימיו וא"ת שיצלח זרעו ג"ז לא יהי' כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה, ואין להקשות ע"ז היעוד מענין זרובבל שחזר לירושלם ומשל ביהודה כי הוא לא נקרא מלך ולא מלך שם אבל בהפך שאחרי בנין הבית חזר לבבל לעבודתו ושם מת, אמנם אח"ז שעשה תשובה יהויכין ושחזר ה' ממה שגזר עליו והאמת יורה דרכו: