אברבנאל על ירמיהו כא:יא

ולבית מלך יהודה וגומר עד עלי הלבנון וצעקי. כתבו המפרשים שבפסוק ולבית מלך יהודה חסר מלת תאמר שהוא כמו שאמר למעלה ואל העם הזה תאמר ופירשו לבני יהודה לבניו ולשריו שהם משפחתו, וכבר הודעתיך שדעתי אינו סובל החסרון בפסוקים בכל מה שאפשר לפרשו בלתו אבל הפסוק הזה מסורס כאומר ולבית יהודה בית דוד, (יב) כה אמר ה' שמעו דבר ה' דינו לבקר משפט כי לבית יהודה ובפרט לבית דוד שהם המלכים יושבים על כסאו אמר הנביא כה אמר ה' הדברים האלה, ראשונה, שמעו דבר ה' כי כאשר תשמעו תורתו כראוי תקיימו מצותיו, ושנית, שתדינו לבקר משפט רוצה לומר לא תהיו כמשכימים לבקר ושכר ירדופו אבל קודם המאכל והמשתה דינו לבקר משפט והצילו האיש הגזול מיד עושק שהוא הגוזל אותו, כי גזל ועושק שמות נרדפים הם, ועשו כל זה כדי שלא תצא חמתי כאש השורף ובערה בכם ואין מכבה כי אין מי שימחה בידי, ואמר מפני רוע מעלליהם בלשון נסתר כי כן דרך המקרא לדבר פעם לנוכח ופעם לנסתר וכל שכן בדברי ירמיהו וכמו שזכרתי פעמים רבות, (יג) ולפי שהיה בית דוד בירושלם אמר הנני אליך יושבת העמק צור המשור שקרא את ירושלם יושבת העמק לפי שהיא גבוהה וסביבותיה מישור, וזה בקרוב אבל ברחוק בסביבותיה הרים סביב לה, ולפי שיושבי ירושלם היו מתגאים בעצמם ואומרים מי יחת עלינו רוצה לומר מי ירד ויחנה עלינו למשול בנו ומי יבא במעונותינו, (יד) לכן אמר שיפקוד עליהם כפרי מעלליהם ויבער אש ביערה שהוא רמז לערי יהודה ואכלה כל סביבותיה: