אברבנאל על ירמיהו ב:יד

העבד ישראל אם יליד בית הוא וגומר עד כי אם תכבסי בנתר וכו' לפי שרשעי אותו הדור היו מכחישים כל זה עשה להם הנביא טענה מהמאוחר אל הקודם רוצה לומר ממה שנראה בענשים ורעותיהם כי הוא המורה שגדול חטאם מנשוא ועל זה אמר העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז רוצה לומר האם ישראל היה כעבד מקנת כספו של אדם או יליד ביתו בן שפחתו שמפני פחיתות מדרגתו יהיה נעזב למקרים ולא ישגיח בו האדון וימצא' צרות רבות ורעות להעדר ההשגחה ממנו האם היה ישראל בזה הערך ומדוע אם כן היה לבז, (טו) כי הנך רואה שעליו ישאגו כפירים ואמר זה על מלכות אפרים וגלות השבטים שבאו עליהם מלכי אשור והם הכפירים שזכר וישיתו ארצו לשמה עד שעריו נצתו מבלי יושב, (טז) גם בני נוף ותחפנחס רוצה לומר גם אלה שהם מצריים ואתה בוטח בהם ומבקש עזר מאתם גם הם ירעוך קדקד רוצה לומר יעשו רעה בקדקדך שהיא מכת מחצת הראש באמצע, ות"י ירעוך קדקד יקטלון גברך ויבזון נכסך כתיב תחפנס וקרי תחפנחס והיא עיר בארץ מצרים, הנה אם כן א"א ליחס זה אל המקרה וההזדמן והוא המוכיח שבא הכל ע"צ העונש והוא אמרו (יז) הלא זאת תעשה לך עזבך את ה' אלקיך רוצה לומר לא היתה הסבה בכל זה אלא עזיבתך שעזבת את ה' אלקיך מלעבדו ולשמוע בקולו, ואמר בעת מולכיך בדרך שהיה הקב"ה הולך לפניהם להורותם את הדרך הישרה ילכו בה והם נעו ממנה, ולכן אמר בדרך רוצה לומר הידועה והוא ע"ד כי הם ידעו דרך ה' (לקמן ה, ה). והותרה בזה השאלה הג'.