אברבנאל על ירמיהו טו:יד

ואומרו והעברתי את אויבך ת"י כמו והעבדתי בדל"ת אמר וישתעבדון. והרד"ק פירשו ברי"ש אעביר אותך אל ארץ אויביך, ואינו נכון בפשט הכתוב ויותר נכון לפרש והעברתי את אויביך שהשם יביא את האויבים ויעבירם בארץ ישראל במקומו' שאנשי הארץ עצמה לא ידעו אותם ואמר זה כמפליג שלא לבד יבאו האויבים בקצוות הארץ אבל במצפוניה יעברו ויכנסו בה עם היותם מקומות שגם אנשי הארץ לא ידעום וכל זה למה לפי שאש קדחה באפי ולכן עליכם תוקד, ואחרי שזכר הנביא תשובת השם אליו (טו) התפלל עליו אתה ידעת ה' זכרני ופקדני רוצה לומר אתה ידעת זכרת בני עמי זכרני בעת הצרה והגלות כמו שאמרת ופקדני והנקם לי מרודפי שהם אנשי ענתות, אל לארך אפך תקחני כלומר אל תניחני לאריכות אפך בנקמתי אבל מהרה חושה תנקום נקמתי מהם דע שאתי עליך חרפה רבה רוצה לומר על דבר כבוד שמך נשאתי מהם חרפה רבה, (טז) והנה כשרות נבואתך עלי נמצאו דבריך אצלי שהייתי מקבל ושומע אותם ברצון ואכלם כלומר וקבלתי הנאה בהם כאלו הייתי אוכל כל מעדני עולם וזהו ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי יען נקרא שמך עלי ה' צבאות כלומר שחל עלי השפע האלקי ובזה היתה שמחתי, (יז) לא ישבתי בסוד משחקים ואמר זה על נביאי השקר שהיו מעדנים עצמם בשמחה ושחוק והוא לא היה כן כי מימיו לא נכנס למקום שחוק כדי לעלוז שמה, אבל להפך שמפני ידך הנבואיית בדד ישבתי כי זעם מלאתני, והם הייעודים הרעים שהודעתני מחרבן עירך וביתך במראה הנבואה, (יח) ואמר למה היה כאבי נצח מכתי אנושה שבעבור שהש"י אמר לו ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחשת לכל הארץ ואמר ונלחמו אליך ולא יוכלו לך, ולפי שראה הנביא שאנשי דורו היו מחרפים ומגדפים אותו, לכן התרעם מזה ואמר למה היה כאבי נצח כלומר הנה החלאים יש מהם חלאים נושנים כקדחת רביעית והנקרס וזולתם, ואלה אין בהם כאבים ולא סכנה, ויש מהם חלאים בעלי כאבים אבל אין בהם סכנה ואינם נושנים ולא מתמידים כחלאי השינים והאזנים וזולתם שיש בהם כאבים אבל אינם נושנים ולא מסוכנים, ויש מחלאים שהם חדים קרובי הגבול לא נושנים ואין בהם כאבים אבל סכנתם רבה כמו הקדחת תמידית והקבשון, ואמר הנביא שהחולי שהוא היה סובל יתחברו בה הרעות כולם כי הוא חולי נושן ועליו אמר למה היה כאבי נצח והיה בעל כאבים וצער וזהו מכתי אנושה והוא חולי מסוכן המביא על המות, ולא יקבל רפואה ועליו אמר מאנה הרפא, וביאר שסבת כל זה הוא שהקב"ה היה לו כמו אכזב רוצה לומר כמו מקור המים שהוא אכזב ומימיו לא נאמנו שיבטח האדם שימצא בו מים ויכזב כי ימצא יבש מבלי מים. ורש"י פירש כמו אכזב כמו האיש הכוזב שלא יהיה דברו קיים, (יט) ולכן בעבור זה השיבהו השם אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד רוצה לומר אתה ירמיהו דברת נגדי שלא כהוגן באומרך שאני כמו אכזב ולכן אם תשוב בתשובה לפני תעמוד כלומר תהיה איש עצתי ולא תפרד ממך הנבואה, ואם מלבד זה תוציא יקר מזולל והוא בית יהודה שהם זוללים במעשיהם המגונים אם תוציא אותו העם מזולל להיות יקר וטהור לא לבד תעמוד לפני כנביא הדבק באלקיו שנאמר בו לשון עמידה כמו שאמר במשה ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה, לא) ואמר אם יעמוד משה ושמואל לפני (לעיל בפסוק א) כי תמיד יאמר לשון עמידה עם השם על הנביא השלם, אבל גם כפי תהיה רוצה לומר שתעשה נסים ונפלאות כמוני וכמו שאני אגזור על הדברים הטבעיים ויהיו כרצוני כן אתה תגזר אומר ויקם לך, אבל ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם רוצה לומר יותר אפשר קרוב שהמה ישיבו אליך להיות זולל כמותם ממה שאתה תשיב אליהם להיותם יקר כמוך, ויהיה ישובו ותשוב כמו ישיבו ותשיב ורבים כן בכתוב שהם בלשון עומד וישמשו ביוצא כמו כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה (בראשית כב, יב) שפירושו הודעתי כמו שכתב הרב המורה, ואמר לו אין ספק שבויכוח הזה אשר תהיה לך עמהם תהיה הרבה מהסכנה כפי רוע טבעם, (כ) אבל אני אתנך להם לחומת נחשת בצורה שהיא חזקה מאד בענין שאף על פי שילחמו אליך לא יוכלו לך לפי שאתך אני להושיעך, (כא) ולהצילך מיד הרעים והעריצים ההם, ואולי אמר ונתתיך לעם הזה וגומר להבטיחו שהוא לא ישוב אליהם כי יצילהו השם מפתוים והסתתם: