אברבנאל על ירמיהו י:ג

ואמנם אומרו עוד כי חקות העמים הבל הוא בא להגיד טענה אחרת למה שלא ילמדו דרך הגוים והיא כי אף שיחתו מאותות השמים מי הגיד להם שהפסילים שעושי' העמים והגוים ההם שהם דברים מלאכותיים מעשה ידי אדם הם מתיחסים אל העליונים ההם וששרי מעלה הכוכבים והשרים העליונים ההם ייטיבו אל העובד לפסיליהם וירעו למי שלא יעבדם, כי הנה באמת חקות העמים רוצה לומר מעבודת הצלמים והפסילים הבל הוא כי הפסל אינו דבר שמימיי אבל הוא עץ מן היער כרתו רוצה לומר שכרת אותו מהיער והוא מעשה ידי חרש שעושה אותו בכלי הנקרא מעצד, (ד) אע"פ שבכסף וזהב ייפהו שירקעו הכסף והזהב על העץ לתכלית היופי ובמסמרות ובמקבות יחזקום כלומר שיחזקו הפסילים ההם במסמרות ובמקבות שיכו על המסמרות וכל זה כדי שלא יפיק רוצה לומר שלא יצא העץ ממקומו, (ה) הנה לסוף סוף כתמר מקשה המה רוצה לומר דבר מלאכותיי הם נעשים מעץ או ממתכות ולא ידברו, אבל הם כפגרים מתים שנשוא ינשוא רוצה לומר שינשאום ויוליכום ממקום למקום ככלי אין חפץ בו כי לא יצעדו רוצה לומר שהם מעצמם לא יוכלו ללכת, והיה תכלית המאמר הזה אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטב אין אותם כלומר אחרי שהם דברים מלאכותיים איך יתיחסו לכוכבים ולגרמים השמימיים לשאתם תחתו מהם, ובעבור זה תעבדו את הצלמים אל תיראו מהם ר"ל מאותות השמים אשר זכר למעלה כי אין בידם להרע ולא להטיב אלא ביד הקב"ה שהוא רוכב שמים לכל אשר יחפוץ יטם. הנה התבאר מה ענין חקות העמים והפסילים אצל אותות השמים ושלא אמר אל תיראו מהם כי לא ירעו וגומר על הפסילים אלא על השמים שזכר. והותרה בזה השאלה החמישית: